מסכת סנהדרין פרק א – המבנה הספרותי
| 1A | 1B | 1C |
|---|
a (א) דיני ממונות בשלשה | a האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
המוציא שם רע בעשרים ושלשה
מפני שיש בו דיני נפשות | a עבור החדש בשלשה |
b גזלות וחבלות בשלשה | b (ב) מכות בשלשה
משום רבי ישמעאל אמרו
בעשרים ושלשה | b עבור השנה בשלשה
דברי רבי מאיר
רבן שמעון בן גמליאל אומר
בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין
וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעברת |
c נזק וחצי נזק
תשלומי כפל
ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה | c (ג) סמיכת הזקנים ועריפת העגלה
בשלשה דברי רבי שמעון
ורבי יהודה אומר בחמשה |
| 2A | 2B |
|---|
a החליצה והמאונין בשלשה | a (ד) דיני נפשות בעשרים ושלשה |
b נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין
בשלשה | b הרובע והנרבע בעשרים ושלשה
שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרגו |
c ההקדשות בשלשה | c שור הנסקל בעשרים ושלשה
שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת
כמיתת הבעלים כך מיתת השור |
d הערכין המטלטלין בשלשה
רבי יהודה אומר אחד מהן כהן
והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן | d הזאב והארי הדב והנמר והברדלס והנחש
מיתתן בעשרים ושלשה
רבי אליעזר אומר כל הקודם להרגן זכה
רבי עקיבא אומר מיתתן בעשרים ושלשה |
| 3A | 3B | 3C |
|---|
a (ה) אין דנין
לא את השבט
ולא את נביא השקר
ולא את כהן גדול
אלא על פי בית דין שלשבעים ואחד | a אין עושין סנהדריות לשבטים
אלא על פי בית דין שלשבעים ואחד | a (ו) סנהדרי גדולה
היתה שלשבעים ואחד
וקטנה שלעשרים ושלשה
ומנין לגדולה שהיא שלשבעים ואחד
שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל
ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד
רבי יהודה אומר שבעים |
| B | B | B |
|---|
אין מוציאין למלחמת הרשות
אלא על פי בית דין שלשבעים ואחד | אין עושין עיר הנדחת
אלא על פי בית דין שלשבעים ואחד | ומנין לקטנה שהיא שלעשרים ושלשה
שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה
עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים
ומנין לעדה שהיא עשרה
שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת
יצאו יהושע וכלב
ומנין להביא עוד שלשה ממשמע
שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעת
שומע אני שאהיה עמהם לטובה
אם כן למה נאמר אחרי רבים להטת
לא כהטיתך לטובה הטיתך לרעה
הטיתך לטובה על פי אחד
הטיתך לרעה על פי שנים
ואין בית דין שקול
מוסיפין עליהן עוד אחד
הרי כאן עשרים ושלשה |
| C | C | C |
|---|
אין מוסיפין על העיר ועל העזרות
אלא על פי בית דין שלשבעים ואחד | ואין עושין עיר הנדחת בספר ולא שלש
אבל עושין אחת או שתים | וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין
מאה ועשרים
רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים
כנגד שרי עשרות |
הפרק הזה כקובץ JSON: /Mishnah-New/api/sanhedrin/1.json — API המשנה