פרק ג
| המשנה כדרכה | מסכת מכות |
(א) ואלו הן הלוקין |
1ג אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו כמה יאכל מן הטבל ויהא חיב רבי שמעון אומר כל שהוא וחכמים אומרים כזית אמר להם רבי שמעון אין אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חיב אמרו לו מפני שהיא כבריתה אמר להן אף חטה אחת כבריתה (ג) האוכל בכורים עד שלא קרא עליהן קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה | 1ב (ב) הטמא שאכל את הקדש והבא אל המקדש טמא והאוכל חלב ודם ונותר ופגול וטמא השוחט והמעלה בחוץ והאוכל חמץ בפסח והאוכל והעושה מלאכה ביום הכפורים והמפטם את השמן והמפטם את הקטרת והסך בשמן המשחה והאוכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים | 1א הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אלמנה וגרושה חיבין עליה משום שני שמות גרושה וחלוצה אינו חיב אלא משם אחד בלבד |
2ב (ד) הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חיבין עליה | 2א השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים |
3ב A (ז) נזיר שהיה שותה ביין כל היום אינו חיב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חיב על כל אחת ואחת B (ח) היה מטמא למתים כל היום אינו חיב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והיה מטמא חיב על כל אחת ואחת C היה מגלח כל היום אינו חיב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חיב על כל אחת ואחת D היה לבוש בכלאים כל היום אינו חיב אלא אחת אמרו לו אל תלבש אל תלבש והוא פושט ולובש חיב על כל אחת ואחת E (ט) יש חורש תלם אחד וחיב עליו משום שמונה לאוין החורש בשור ובחמור והן מקדשים בכלאים בכרם ובשביעית ויום טוב וכהן ונזיר בבית הטמאה חנניא בן חכינאי אומר אף הלובש כלאים אמרו לו אינו השם אמר להם אף לא הנזיר הוא השם | 3א A (ה) הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו השורט שריטה אחת על המת חיב B שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד חיב על כל אחת ואחת C על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה רבי אליעזר אומר אם נטלו כלו כאחת אינו חיב אלא אחת D ואינו חיב עד שיטלנו בתער רבי אליעזר אומר אפלו לקטו במלקט או ברהיטני חיב E (ו) הכותב כתובת קעקע כתב ולא קעקע קעקע ולא כתב אינו חיב עד שיכתב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר אינו חיב עד שיכתב שם השם שנאמר וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה' |
4ב A (יב) כיצד מלקין אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחריו חזן הכנסת עומד עליה ורצועה שלעגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות עולות ויורדות בה (יג) ידה טפח ורחבה טפח וראשה מגעת על פי כרסו ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מלאחריו ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מטה שנאמר והפילו השפט והמכה מכה בידו אחת בכל כחו (יד) והקורא קורא אם לא תשמר לעשות וגו' והפלא ה' את מכתך ואת מכות וגו' וחוזר לתחלת המקרא (ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' וחותם והוא רחום יכפר עון וגו' וחוזר לתחלת המקרא) B ואם מת תחת ידו פטור הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו נתקלקל בין ברעי בין במים פטור רבי יהודה אומר האיש ברעי והאשה במים | 4א A (י) כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים מנין שהוא סמוך לארבעים רבי יהודה אומר ארבעים שלמות הוא לוקה והיכן הוא לוקה את היתרה בין כתפיו B (יא) אין אומדין אותו אלא במכות הראויות להשתלש אמדוהו לקבל ארבעים לקה מקצת ואמרו שאינו יכול לקבל ארבעים פטור אמדוהו לקבל שמונה עשרה משלקה אמרו שיכול הוא לקבל ארבעים פטור עבר עברה שיש בה שני לאוין אמדוהו אמד אחד לוקה ופטור ואם לאו לוקה ומתרפא וחוזר ולוקה |
5ג (טז) רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר | 5ב אמר רבי חנניא בן גמליאל מה אם העובר עברה אחת נוטל נפשו עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו רבי שמעון אומר ממקומו הוא למד שנאמר ונכרתו הנפשות העשת וגו' ואומר אשר יעשה אתם האדם וחי בהם הא כל היושב ולא עבר עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה רבי שמעון בר רבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש וגו' ומה אם הדם שנפשו שלאדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו שלאדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות | 5א (טו) כל חיבי כרתות שלקו נפטרו ידי כרתן שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי חנניא בן גמליאל |