1א
A (א) אלו דברים מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל
ביצה שנולדה ביום טוב
בית שמאי אומרים תאכל
ובית הלל אומרים לא תאכל
B בית שמאי אומרים
שאור בכזית וחמץ בככותבת
ובית הלל אומרים זה וזה בכזית
(ב) בהמה שנולדה ביום טוב
הכל מודים שהיא מתרת
ואפרוח שיצא מן הביצה
הכל מודים שהוא אסור
C השוחט חיה ועוף ביום טוב
בית שמאי אומרים יחפר בדקר ויכסה
ובית הלל אומרים
לא ישחט אלא אם כן היה לו עפר מוכן
ומודים שאם שחט שיחפר בדקר ויכסה
שאפר הכירה מוכן הוא | 1ב
A (ג) בית שמאי אומרים
הבקר לעניים הבקר
ובית הלל אומרים
אינו הבקר עד שיבקר אף לעשירים כשמטה
B כל עמרי השדה שלקב קב
ואחד שלארבעה קבין ושכחו
בית שמאי אומרים אינו שכחה
ובית הלל אומרים שכחה
C (ד) העמר שהוא סמוך
לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו
בית שמאי אומרים אינו שכחה
ובית הלל אומרים שכחה
(ה) כרם רבעי
D בית שמאי אומרים
אין לו חמש ואין לו בעור
ובית הלל אומרים יש לו חמש ויש לו בעור
בית שמאי אומרים
E יש לו פרט ויש לו עוללות
והעניים פודים לעצמן
ובית הלל אומרים כלו לגת | 1ג
A (ו) חבית שלזיתים מגלגלים
בית שמאי אומרים אינו צריך לנקב
ובית הלל אומרים צריך לנקב
ומודים שאם נקבה וסתמוה שמרים
שהיא טהורה
B הסך בשמן טהור ונטמא ירד וטבל
בית שמאי אומרים
אף על פי שהוא מנטף טהור
ובית הלל אומרים כדי סיכת אבר קטן
C ואם היה שמן טמא מתחלתו
בית שמאי אומרים כדי סיכת אבר קטן
ובית הלל אומרים משקה טופח
רבי יהודה אומר משום בית הלל
טופח ומטפיח |
2א
A (ז) האשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר כדברי בית שמאי
ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה
וכמה היא פרוטה
אחד משמונה באסר האיטלקי
B בית שמאי אומרים פוטר הוא את אשתו בגט ישן
ובית הלל אוסרין
איזהו גט ישן
כל שנתיחד עמה אחר שכתבו לה
C המגרש את אשתו ולנה עמו בפנדקי
בית שמאי אומרים אינה צריכה ממנו גט שני
ובית הלל אומרים צריכה ממנו גט שני
אימתי
בזמן שנתגרשה מן הנשואין
אבל אם נתגרשה מן הארוסין אינה צריכה ממנו גט שני
מפני שאין לבו גס בה | 2ב
A (ח) בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרין
חלצו בית שמאי פוסלין מן הכהנה ובית הלל מכשירין
נתיבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין
ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין
לא נמנעו בית שמאי מלשא נשים מבית הלל
ולא בית הלל מלשא נשים מבית שמאי
וכל הטהרות וטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין
לא נמנעו (להיות) עושים טהרות אלו על גב אלו
B (ט) שלשה אחים שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מפנה
מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מפנה מאמר
ואחר כך מת אחיו השני
בית שמאי אומרים אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה
ובית הלל אומרים
מוציא את אשתו בגט וחליצה ואת אשת אחיו בחליצה
זו היא שאמרו אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו
C (י) המדיר את אשתו מתשמיש המטה
בית שמאי אומרים שתי שבתות
ובית הלל אומרים שבת אחת |
3א
A המפלת לאור שמונים ואחד
בית שמאי פוטרין מן הקרבן
ובית הלל מחיבין
B סדין בציצית
בית שמאי פוטרין
ובית הלל מחיבין
C כלכלת השבת
בית שמאי פוטרין
ובית הלל מחיבין | 3ב
A (יא) מי שנדר נזירות מרבה
והשלים נזירותו ואחר כך בא לארץ
בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום
ובית הלל אומרים נזיר בתחלה
B מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו
אלו מעידים שנדר שתים
ואלו מעידים שנדר חמש
בית שמאי אומרים
נחלקה העדות ואין כאן נזירות
ובית הלל אומרים
יש בכלל חמש שתים שיהיה נזיר שתים | 3ג
(יב) אדם שהוא נתון תחת הסדק
בית שמאי אומרים אינו מביא הטמאה
ובית הלל אומרים
אדם חלול הוא
והצד העליון מביא את הטמאה |