1א
(א) הכונס צאן לדיר
ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה
פטור
לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה
חיב | 1ב
נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים
ויצאה והזיקה
פטור
הוציאוה לסטים
הלסטים חיבים | 1ג
(ב) הניחה בחמה
או שמסרה לחרש שוטה וקטן
ויצאה והזיקה
חיב
מסרה לרועה
נכנס הרועה תחתיו |
2א
A נפלה לגנה ונהנית
משלמת מה שנהנית
ירדה כדרכה והזיקה
משלמת מה שהזיקה
כיצד משלמת מה שהזיקה
שמין בית סאה באותה שדה
כמה היתה יפה וכמה היא יפה
רבי שמעון אומר
אכלה פרות גמורים
משלמת פרות גמורים
אם סאה סאה אם סאתים סאתים
B (ג) המגדיש בתוך שדה שלחברו
שלא ברשות
ואכלתן בהמתו שלבעל השדה פטור
ואם הזקה בהן בעל הגדיש חיב
ואם הגדיש ברשות
בעל השדה חיב | 2ב
A (ד) השולח את הבערה
ביד חרש שוטה וקטן
פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים
שלח ביד פקח הפקח חיב
אחד הביא את האור
ואחד הביא את העצים
המביא את העצים חיב
אחד הביא את העצים
ואחד הביא את האור
המביא את האור חיב
בא אחר ולבה המלבה חיב
לבתה הרוח כלן פטורין
B השולח את הבערה
ואכלה עצים או אבנים או עפר חיב
שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים
ונאכל גדיש או הקמה או השדה
שלם ישלם המבער את הבערה
עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות
או דרך הרבים או נהר פטור | 2ג
A המדליק בתוך שלו
עד כמה תעבר הדלקה
רבי אלעזר בן עזריה אומר
רואין אותה
כאלו היא באמצע בית כור
רבי אליעזר אומר
שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים
רבי עקיבא אומר חמשים אמה
רבי שמעון אומר
שלם ישלם המבער את הבערה
הכל לפי הדלקה
B (ה) המדליק את הגדיש
והיו בו כלים ודלקו
רבי יהודה אומר ישלם מה שבתוכו
וחכמים אומרים אינו משלם
אלא גדיש שלחיטין או שלשעורים
היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו
ונשרף עמו חיב
עבד כפות לו וגדי סמוך לו
ונשרף עמו פטור
ומודים חכמים לרבי יהודה
במדליק את הבירה
שהוא משלם כל מה שבתוכה
שכן דרך בני אדם להניח בבתים |
3א
(ו) גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חיב | 3ב
גמל שהיה טעון פשתן
ועבר ברשות הרבים
ונכנסה פשתנו לתוך החנות
ודלקה בנרו שלחנוני
והדליק את הבירה
בעל הגמל חיב | 3ג
הניח החנוני נרו מבחוץ
החנוני חיב
רבי יהודה אומר בנר חנכה פטור |