מסכת בבא קמא

פרק א


(א) ארבעה אבות נזיקים
השור והבור והמבעה וההבער
לא הרי השור כהרי המבעה
ולא הרי המבעה כהרי השור
ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים
כהרי האש שאין בה רוח חיים
ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק
כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק
הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך
וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ


(ב) כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו
הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומין כהכשר כל נזקו
נכסים שאין בהן מעילה
נכסים שלבני ברית
נכסים המיחדים
ובכל מקום חוץ מרשות המיחדת למזיק
ורשות הנזק והמזיק
כשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ

2
(ג) שום כסף ושוה כסף
בפני בית דין ועל פי עדים בני חרין בני ברית
והנשים בכלל הנזק
והנזק והמזיק בתשלומין



(ד) חמשה תמין וחמשה מועדין
הבהמה אינה מועדת
לא לגח ולא לגוף ולא לשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט
השן מועדת לאכול את הראוי לה
הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה
ושור המועד
ושור המזיק ברשות הנזק
והאדם


הזאב והארי והדב והנמר והברדלס והנחש
הרי אלו מועדין
רבי אליעזר אומר
בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין
והנחש מועד לעולם
מה בין תם למועד
אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו
והמועד משלם נזק שלם מן העליה