1א
(א) המקבל שדה מחברו
מקום שנהגו לקצור יקצר לעקור יעקר לחרש אחריו יחרש
הכל כמנהג המדינה
כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש
כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים
ושניהם מספקין את הקנים | 1ב
(ב) המקבל שדה מחברו
והיא בית השלחין או בית האילן
יבש המעין ונקצץ האילן
אינו מנכה לו מן חכורו
אם אמר לו חכר לי שדה בית השלחין זה או שדה בית האילן זה
יבש המעין ונקצץ האילן
מנכה לו מן חכורו |
2א
A (ג) המקבל שדה מחברו והובירה
שמין אותה כמה ראויה לעשות ונותן לו
שכך כותב לו
אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא
B (ד) המקבל שדה מחברו
ולא רצה לנכש ואמר לו
מה אכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורה
אין שומעין לו מפני שיכול לומר לו
למחר אתה יוצא ממנה
והיא מעלה לפני עשבים
C (ה) המקבל שדה מחברו
ולא עשתה
אם יש בה כדי להעמיד כרי חיב לטפל בה
אמר רבי יהודה מה קצבה בכרי
אלא אם יש בה כדי נפילה | 2ב
A (ו) המקבל שדה מחברו
ואכלה חגב או נשדפה
אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו
אם אינה מכת מדינה
אינו מנכה לו מן חכורו
רבי יהודה אומר
אם קבלה הימנו במעות
בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו
B (ז) המקבל שדה מחברו
בעשרת כורים חטים לשנה
לקתה נותן לו מתוכה
היו חטיה יפות
לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק
אלא נותן לו מתוכה | 2ג
A (ח) המקבל שדה מחברו
לזרעה שעורים לא יזרענה חטים
חטים יזרענה שעורים
רבן שמעון בן גמליאל אוסר
תבואה לא יזרענה קטנית
קטנית יזרענה תבואה
רבן שמעון בן גמליאל אוסר
B (ט) המקבל שדה מחברו
לשנים מעטות לא יזרענה פשתן
ואין לו בקורת שקמה
קבלה הימנו לשבע שנים
שנה ראשונה יזרענה פשתן
ויש לו בקורת שקמה
C (י) המקבל שדה מחברו
לשבוע אחד בשבע מאות זוז
השביעית מן המנין
קבלה הימנו שבע שנים בשבע מאות זוז
אין השביעית מן המנין |
3א
A (יא) שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום
שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום
שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע
יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום
(יב) אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים
יש בו משום ביומו תתן שכרו
ויש בו משום לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר
אימתי
בזמן שתבעו
לא תבעו אינו עובר עליו
המחהו אצל החנוני או אצל השלחני אינו עובר עליו
B השכיר בזמנו נשבע ונוטל
עבר זמנו אינו נשבע ונוטל
אם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל
גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו
ואין בו משום לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר | 3ב
A (יג) המלוה את חברו לא ימשכננו אלא בבית דין
ולא יכנס לביתו לטול משכונו
שנאמר בחוץ תעמד
היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח אחד
ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרשה ביום
ואם מת אינו מחזיר ליורשיו
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום
ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית דין
B אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה
שנאמר ולא תחבל בגד אלמנה
החובל את הרחים עובר בלא תעשה וחיב משום שני כלים
שנאמר לא יחבל רחים ורכב
ולא רחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש
שנאמר כי נפש הוא חבל |