מסכת בבא מציעא

פרק ב


(א) אלו מציאות שלו ואלו חיב להכריז

1א
אלו מציאות שלו
מצא פרות מפזרין מעות מפזרות כריכות ברשות הרבים
ועגולי דבלה ככרות שלנחתום מחרוזות שלדגים וחתיכות שלבשר
וגזי צמר הבאות ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות שלארגמן
הרי אלו שלו
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
כל שיש בו שנוי חיב להכריז כיצד
מצא עגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות
רבי שמעון בן אלעזר אומר
כל כלי אנפוריא אינו חיב להכריז

1ב
(ב) ואלו חיב להכריז
מצא פרות בכלי או כלי כמות שהוא
מעות בכיס או כיס כמות שהוא
צבורי פרות צבורי מעות שלשה מטבעות זה על גב זה
כריכות ברשות היחיד וככרות שלבעל הבית
וגזי צמר הלקוחות מבית האמן כדי יין וכדי שמן
הרי אלו חיב להכריז
(ג) מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקשרין
או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן
מצא כלי באשפה אם מכסה לא יגע בו אם מגלה נוטל ומכריז

2א
A מצא בגל ובכתל ישן הרי אלו שלו
מצא בכתל חדש מחציו ולחוץ שלו
מחציו ולפנים שלבעל הבית
אם היה משכירו לאחרים אפלו בתוך הבית הרי אלו שלו
B (ד) מצא בחנות הרי אלו שלו
בין התבה ולחנוני שלחנוני
לפני השלחני הרי אלו שלו
בין הכסא ולשלחני הרי אלו לשלחני
C הלוקח פרות מחברו או ששלח לו חברו פרות
ומצא בהן מעות הרי אלו שלו
אם היו צרורין נוטל ומכריז

2ב
A (ה) אף השמלה היתה בכלל כל אלה למה יצאת
להקיש אליה לומר לך
מה שמלהמיחדת שיש בה סימנים ויש לה תובעים
אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חיב להכריז
B (ו) ועד מתי חיב להכריז
עד כדי שידעו בו שכניו
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
שלשה רגלים ואחר הרגל האחרון שבעה ימים
כדי שילך לביתו שלשה ויחזר שלשה ויכריז יום אחד
C (ז) אמר את האבדה ולא אמר את סימניה לא יתן לו
והרמאי אף על פי שאמר סימניה לא יתן לו
שנאמר עד דרש אחיך אותו
עד שתדרש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי

3א
A כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל
ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר
שנאמר והשבתו לו
ראה היאך תשיבנו לו
B מה יהא בדמים
רבי טרפון אומר ישתמש בהן
לפיכך אם אבדו חיב באחריותן
רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן
לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן

3ב
A (ח) מצא ספרים
קורא בהן אחת לשלשים יום
ואם אינו יודע לקרות גוללן
אבל לא ילמד בהן בתחלה
ולא יקרא אחר עמו
B מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום
ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו

3ג
A כלי כסף וכלי נחשת
משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן
כלי זהב וכלי זכוכית
לא יגע בהן עד שיבא אליהו
B מצא שק או קפה
וכל דבר שאין דרכו לטול
הרי זה לא יטל

4א
A (ט) איזו היא אבדה
מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבדה
חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבדה
החזירה וברחה אפלו ארבעה וחמשה פעמים
חיב להחזירה שנאמר השב תשיבם
B היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע
אלא נותן לו שכרו כפועל בטל
אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין
אם אין שם בית דין בפני מי יתנה
שלו קודם
C (י) מצאה ברפת אינו חיב בה ברשות הרבים חיב בה
ואם היתה בית הקברות לא יטמא לה
אם אמר לו אביו הטמא או שאמר לו אל תחזיר לא ישמע לו

4ב
A פרק וטען אפלו ארבעה וחמשה פעמים
חיב שנאמר עזב תעזב
B הלך וישב לו ואמר
הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרק
פטור שנאמר עמו
אם היה זקן או חולה חיב
C מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון
רבי שמעון אומר אף לטעון
רבי יוסי הגלילי אומר
אם היה עליו יתר על משאו אינו זקוק לו
שנאמר תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו

5א
(יא) אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת
אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת
אבדת אביו ואבדת רבו שלרבו קודמת
שאביו הביאו לעולם הזה
ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא
ואם אביו חכם שלאביו קודמת

5ב
היה אביו ורבו נושאין משאוי
מניח את שלרבו ואחר כך מניח את שלאביו
היה אביו ורבו בבית השבי
פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו
ואם היה אביו חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו