מסכת סוטה

פרק ז

1 א
(א) אלו נאמרין בכל לשון
פרשת סוטה וודוי מעשר קריאת שמע ותפלה וברכת המזון
ושבועת העדות ושבועת הפקדון

1 ב
(ב) ואלו נאמרין בלשון הקדש
מקרא בכורים וחליצה
ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך
ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם

2 א
(ג) מקרא בכורים כיצד
וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו
מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש

2 ב
(ד) חליצה כיצד
וענתה ואמרה ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו
מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש
רבי יהודה אומר וענתה אמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה

3 א
(ה) ברכות וקללות כיצד
כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גרזים ואל הר עיבל
שבשומרון שבצד שכם שאצל אלוני מורה
שנאמר הלא המה בעבר הירדן וגו'
ולהלן הוא אומר
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה
מה אלון מורה האמור להלן שכם
אף אלון מורה האמור כאן שכם
ששה שבטים עלו לראש הר גרזים
וששה שבטים עלו לראש הר עיבל
והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע
הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים
וכל ישראל מכאן ומכאן שנאמר
וכל ישראל וזקניו ושטריו ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון וגו'
הפכו פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה
ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן
הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן
עד שגומרין ברכות וקללות
ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח
וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון
שנאמר באר היטב
ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן

3 ב
(ו) ברכת כהנים כיצד
במדינה אומרים אותה שלש ברכות
ובמקדש ברכה אחת
במקדש אומר את השם ככתבו
ובמדינה בכנויו
במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן
ובמקדש על גבי ראשיהן
חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ
רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ
שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם

4 א
(ז) ברכות כהן גדול כיצד
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת
וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול
וכהן גדול עומד ומקבל וקורא (עומד וקורא)
אחרי מות ואך בעשור
וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר
יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן
ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
ומברך עליה שמנה ברכות
על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העון
ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפלה

4 ב
(ח) פרשת המלך כיצד
מוצאי יום טוב הראשון שלחג בשמיני במוצאי שביעית
עושין לו בימה שלעץ בעזרה והוא יושב עליה
שנאמר מקץ שבע שנים במועד וגו'
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת
וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול
וכהן גדול נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב
אגרפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים
וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות
אמרו לו אל תתירא אגרפס אחינו אתה אחינו אתה אחינו אתה
וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע ושמע והיה אם שמוע
עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך
וברכות וקללות עד שהוא גומר כל הפרשה
ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך אותן
אלא שהוא נותן שלרגלים תחת מחילת העון