מסכת סוטה

פרק ג

1 א
(א) היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית
ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה
וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה
(ב) הניף והגיש קמץ והקטיר
והשאר נאכל לכהנים

1 ב
היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה
רבי שמעון אומר
מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה
שנאמר ואחר ישקה את האשה את המים
אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה

2 א
(ג) עד שלא נמחקה המגלה אמרה איני שותה
מגלתה נגנזת ומנחתה מתפזרת על הדשן
ואין מגלתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת
נמחקה המגלה ואמרה טמאה אני
המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על הדשן
נמחקה המגלה ואמרה איני שותה
מערערים אותה ומשקין אותה בעל כרחה

2 ב
(ד) אינה מספקת לשתות
עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות
והיא מתמלאת גידין
והם אומרים הוציאוה הוציאוה
שלא תטמא את העזרה

3 א
אם יש לה זכות היתה תולה לה
יש זכות תולה שנה אחת
יש זכות תולה שתי שנים
יש זכות תולה שלש שנים
מכאן אמר בן עזאי
חיב אדם ללמד את בתו תורה
שאם תשתה תדע שהזכות תולה בה
רבי אליעזר אומר
כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות
רבי יהושע אומר
רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות
הוא היה אומר
חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין
הרי אלו מכלי עולם

3 ב
(ה) רבי שמעון אומר
אין הזכות תולה במים המרים
ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים
מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות
ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו
שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות
רבי אומר הזכות תולה במים המאררים
ואינה יולדת ואינה משבחת
אלא מתנונה והולכת
לסוף היא מתה באותה מיתה

4 א
(ו) נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי
הרי היא ככל המנחות ותפדה
ואם משקדשה בכלי
הרי היא ככל המנחות ותשרף

4 ב
ואלו שמנחותיהן נשרפות
האומרת טמאה אני לך
ושבאו לה עדים שהיא טמאה
והאומרת איני שותה
ושבעלה אינו רוצה להשקותה
ושבעלה בא עליה בדרך
וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות
(ז) בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת
וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת

5 א
מה בין כהן לכהנת
מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת
כהנת מתחללת וכהן אינו מתחלל
כהנת מטמאה למתים ואין כהן מטמא למתים
כהן אוכל בקדשי קדשים ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים

5 ב
(ח) מה בין האיש לאשה
האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת
האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר
האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה
האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה
האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה
האיש נסקל ערם ואין האשה נסקלת ערמה
האיש נתלה ואין האשה נתלית
האיש נמכר בגנבתו ואין האשה נמכרת בגנבתה