1 א
(א) היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית
ונותנה על ידיה כדי ליגעה
כל המנחות תחלתן וסופן בכלי שרת
וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת
כל המנחות טעונות שמן ולבנה
וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה
כל המנחות באות מן החטין
וזו באה מן השעורין
מנחת העמר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש
וזו באה קמח
רבן גמליאל אומר
כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה | 1 ב
(ב) היה מביא פילי שלחרס חדשה
ונותן לתוכה חצי לג מים מן הכיור
רבי יהודה אומר רביעית
כשם שממעט בכתב כך ממעט במים
נכנס להיכל ופנה לימינו
ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא שלשיש
וטבעת היתה קבועה בה
וכשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה
ונותן כדי שיראה על המים
שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן
יקח הכהן ונתן אל המים |
2 א
(ג) בא לו לכתוב את המגלה מאיזה מקום הוא כותב
מאם לא שכב איש וגו' ואת כי שטית תחת אישך
ואינו כותב והשביע הכהן את האשה
וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבעה
ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך
ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן
רבי יוסי אומר
לא היה מפסיק
רבי יהודה אומר
כל עצמו אינו כותב אלא
יתן ה' אותך לאלה ולשבעה וגו'
ובאו המים המאררים האלהבמעיך וגו'
ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן | 2 ב
(ד) אינו כותב
לא על הלוח ולא על הניר ולא על הדפתרא
אלא על המגלה
שנאמר בספר
ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם
אלא בדיו
שנאמר ומחה
כתב שיכול להמחק |
3 א
(ה) על מה היא אומרת אמן אמן
אמן על האלה
אמן על השבועה
אמן מאיש זה
אמן מאיש אחר
אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה
אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבאו בי
רבי מאיר
אומר אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא | 3 ב
(ו) הכל שוין שאינו מתנה עמה
לא על קדם שתתארס
ולא על מאחר שתתגרש
נסתרה לאחר ונטמאת ואחר כך החזירה
לא היה מתנה עמה
זה הכלל
כל שתבעל ולא היתה אסורה לו לא היה מתנה עמה |