1 א
A (א) קונם יין שאני טועם
היום אינו אסור אלא שתחשך
שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה
חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא
שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבא
שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה
B ואם אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד
אסור מיום ליום | 1 ב
A (ב) עד הפסח אסור עד שיגיע
עד שיהא אסור עד שיצא
עד לפני הפסח
רבי מאיר אומר אסור עד שיגיע
רבי יוסי אומר אסור עד שיצא
(ג) עד הקציר עד הבציר עד המסיק
אינו אסור אלא עד שיגיע
זה הכלל
כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע
אמר עד שיהא אסור עד שיצא
וכל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיהא בין אמר עד שיגיע
אינו אסור אלא עד שיגיע
B (ד) עד הקיץ עד שיהא הקיץ
עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות
עד שיעבר הקיץ עד שיקפלו המקצועות עד הקציר
עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין אבל לא קציר שעורים
הכל לפי מקום נדרו
אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה |
2 א
A (ה) עד הגשמים עד שיהיו הגשמים
עד שתרד רביעה שניה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
עד שיגיע זמנה שלרביעה
B עד שיפסקו הגשמים
עד שיצא ניסן כלו דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר עד שיעבר הפסח
C קונם יין שאיני טועם השנה
נתעברה השנה אסור בה ובעבורה
עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון
עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון | 2 ב
A רבי יהודה אומר קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח
אינו אסור אלא עד ליל הפסח
שלא נתכון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין
B (ו) אמר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום
אינו אסור אלא עד לילי הצום
שלא נתכון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר
C רבי יוסי בנו אומר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת
אינו אסור אלא עד לילי שבת
שלא נתכון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום |
3 א
A (ז) האומר לחברו קונם שאני נהנה לך
אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד שלחטין ושתי חביות שליין
הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם
ויאמר לו
כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי
B וכן האומר לחברו קונם שאתה נהנה לי
אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד שלחטין ושתי חביות שליין
רבי מאיר אומר אסור עד שיתן
וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם
ויאמר לו
הרי אני כאלו התקבלתי | 3 ב
A היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר
קונם שהיא נהנית לי לעולם
וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם
הרי אלו מתרות להנות לו
שלא נתכון זה אלא לשום אשות
B היה מסרב בחברו שיאכל אצלו
אמר קונם לביתך שאיני נכנס
טפת צונין שאיני טועם לך
מתר לכנס לביתו ולשתות ממנו צונין
שלא נתכון זה אלא לשום אכילה ושתיה |