1 א
A (א) הנודר מן הירק מתר בדלועין
ורבי עקיבא אוסר
אמרו לו לרבי עקיבא
והלא אומר אדם לשלוחו קח לי ירק
והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין
אמר להם כן הדבר
או שמא אומר הוא לו
לא מצאתי אלא קטנית
אלא שהדלועין בכלל ירק
ואין הקטנית בכלל ירק
ואסור בפול המצרי לח ומתר ביבש
B (ב) הנודר מן הדגן
אסור בפול המצרי יבש
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
אינו אסור אלא בחמשת המינין
C רבי מאיר אומר
הנודר מן התבואה
אינו אסור אלא בחמשת המינין
אבל הנודר מן הדגן אסור בכל
ומתר בפרות האילן ובירק | 1 ב
(ג) הנודר מן הכסות
מתר בשק ביריעה ובחמילה
אמר קונם צמר עולה עלי
מתר להתכסות בגזי צמר
פשתן עולה עלי
מתר להתכסות באניצי פשתן
רבי יהודה אומר
הכל לפי הנודר
טען והזיע והיה ריחו קשה
אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי
מתר להתכסות
ואסור להפשיל לאחוריו | 1 ג
A (ד) הנודר מן הבית מתר בעליה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים עליה בכלל הבית
הנודר מן העליה מתר בבית
B (ה) הנודר מן המטה מתר בדרגש
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים הדרגש בכלל המטה
הנודר מן הדרגש מתר במטה
C הנודר מן העיר
מתר לכנס לתחומה שלעיר
ואסור לכנס לעבורה
אבל הנודר מן הבית
אסור מן האגף ולפנים |
2 א
A (ו) קונם פרות האלו עלי
קונם הן על פי
קונם הן לפי
אסור בחלופיהן ובגדוליהן
שאני אוכל ושאני טועם
מתר בחלופיהן
ובגדוליהן בדבר שזרעו כלה
אבל בדבר שאין זרעו כלה
אפלו גדולי גדולין אסורין
B (ז) האומר לאשתו
קונם מעשה ידיך עלי
קונם הן על פי
קונם הן לפי
אסור בחלופיהן ובגדוליהן
שאיני אוכל שאיני טועם
מתר בחלופיהן
ובגדוליהן בדבר שזרעו כלה
אבל בדבר שאין זרעו כלה
אפלו גדולי גדולין אסורים | 2 ב
A (ח) שאת עושה איני אוכל עד הפסח
שאת עושה איני מתכסה עד הפסח
עשתה לפני הפסח
מתר לאכול ולהתכסות אחר הפסח
B שאת עושה עד הפסח איני אוכל
ושאת עושה עד הפסח איני מתכסה
עשתה לפני הפסח
אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח | 2 ג
A (ט) שאת נהנית לי עד הפסח
אם תלכי לבית אביך עד החג
הלכה לפני הפסח
אסורה בהנאתו עד הפסח
אחר הפסח בלא יחל דברו
B שאת נהנית לי עד החג
אם תלכי לבית אביך עד הפסח
והלכה לפני הפסח
אסורה בהנאתו עד החג
ומתרת לילך אחר הפסח |