מסכת נדרים

פרק ה

1 א
(א) השתפין שנדרו הנאה זה מזה
אסורין לכנס לחצר
רבי אליעזר בן יעקב אומר
זה נכנס לתוך שלו
וזה נכנס לתוך שלו
ושניהם אסורים
להעמיד שם רחים ותנור
ולגדל תרנגולים

1 ב
היה אחד מהם מדר הנאה מחברו
לא יכנס לחצר
רבי אליעזר בן יעקב אומר
יכול הוא לומר לו לתוך שלי אני נכנס
ואיני נכנס לתוך שלך
וכופין את הנודר למכור את חלקו

1 ג
(ב) היה אחד מן השוק
מדר באחד מהם הנאה
לא יכנס לחצר
רבי אליעזר בן יעקב אומר
יכול הוא לומר לו לתוך שלחברך אני נכנס
ואיני נכנס לתוך שלך

2 א
(ג) המדר הנאה מחברו ויש לו מרחץ ובית הבד משכרים בעיר
אם יש לו בהן תפיסת יד
אסור
אין לו בהן תפיסת יד
מתר

2 ב
האומר לחברו
קונם לביתך שאני נכנס ושדך שאני לוקח
מת או שמכרן לאחר מתר
קונם לבית זה שאני נכנס שדה זה שאני לוקח
מת או שמכרן לאחר אסור

3 א
(ד) הריני עליך חרם המדר אסור
הרי את עלי חרם הנודר אסור
הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין
ושניהם מתרים בדבר שלעולי בבל
ואסורין בדבר שלאותה העיר
(ה) ואיזהו דבר שלעולי בבל
כגון הר הבית והעזרות
והבור שבאמצע הדרך
ואיזהו דבר שלאותה העיר
כגון הרחבה והמרחץ
ובית הכנסת והתבה והספרים

3 ב
והכותב חלקו לנשיא
רבי יהודה אומר
אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט
מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט
שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות
וחכמים אומרים
אחד זה ואחד זה צריכין לזכות
לא דברו בנשיא אלא בהווה
רבי יהודה אומר
אין אנשי הגליל צריכין לכתוב
שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם

3 ג
(ו) המדר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל
נותנו לאחר לשום מתנה
והלה מתר בה
מעשה באחד בבית חורון
שהיה אביו מדר הימנו הנאה
והיה משיא את בנו ואמר לחברו
החצר והסעודה נתונים לך במתנה
ואינן לפניך אלא
כדי שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה
אמר לו
אם שלי הם הרי הם מקדשין לשמים
אמר לו
לא נתתי את שלי שתקדישם לשמים
אמר לו
לא נתתה לי את שלך
אלא שתהא אתה ואביך
אוכלים ושותים ומתרצים זה לזה
ויהא עון תלוי בראשו
וכשבא דבר לפני חכמים אמרו
כל מתנה שאינה
שאם הקדישה אינה מקדשת
אינה מתנה