מסכת נזיר

פרק ט

1 א
(א) הגוים אין להן נזירות
נשים ועבדים יש להן נזירות

1 ב
חמר בנשים מבעבדים
שהוא כופה את עבדו
ואינו כופה את אשתו
חמר בעבדים מבנשים
שהוא מפר נדרי אשתו
ואינו מפר נדרי עבדו

1 ג
הפר לאשתו הפר עולמית
הפר לעבדו
יצא לחרות משלים נזירותו
עבר מכנגד פניו
רבי מאיר אומר לא ישתה
ורבי יוסי אומר ישתה

2 א
A
(ב) נזיר שגלח ונודע לו שהוא טמא
אם טמאה ידועה סותר
ואם טמאת התהום אינו סותר
אם עד שלא גלח בין כך ובין כך סותר
כיצד
ירד לטבול במערה
ונמצא מת צף על פי המערה טמא
נמצא משקע בקרקע המערה
ירד להקר טהור
לטהר מטמאת מת טמא
שחזקת הטמא טמא וחזקת הטהור טהור
שרגלים לדבר
B
(ג) המוצא מת בתחלה משכב כדרכו
נוטלו ואת תבוסתו
מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן
מצא שלשה
אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה
הרי זו שכונת קברות
בודק הימנו ולהלן עשרים אמה
מצא אחד בסוף עשרים אמה
בודק הימנו ולהלן עשרים אמה
שרגלים לדבר
שאלו מתחלה מצאו
נוטלו ואת תבוסתו

2 ב
A
(ד) כל ספק נגעים בתחלה טהור
עד שלא נזקק לטמאה
משנזקק לטמאה ספקו טמא
B
בשבעה דרכים בודקין את הזב
עד שלא נזקק לזיבה
במאכל ובמשתה במשא
ובקפיצה ובחלי ובמראה
ובהרהור
משנזקק לזיבה איו בודקין אותו
אנסו וספקו ושכבת זרעו טמאין
שרגלים לדבר

2 ג
A
המכה את חברו ואמדוהו למיתה
והקל ממה שהיה
לאחר מכאן הכביד ומת חיב
רבי נחמיה אומר פטור
שרגלים לדבר
B
(ה) נזיר היה שמואל
כדברי רבי נהוראי
שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו
נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה
מה מורה האמורה בשמשון נזיר
אף מורה האמורה בשמואל נזיר
אמר רבי יוסי
והלא אין מורה אלא שלבשר ודם
אמר לו רבי נהוראי
והלא כבר נאמר
ויאמר שמואל איך אלך
ושמע שאול והרגני
שכבר היה עליו מורה שלבשר ודם