סכת נזיר

פרק ח

1
(א) שני נזירים שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם
מגלחין ומביאין קרבן טמאה וקרבן טהרה ואומר
אם אני הוא הטמא קרבן טמאה שלי וקרבן טהרה שלך
ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טמאה שלך
וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר
אם אני הוא הטמא קרבן טמאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי
ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טמאה שלך וזה קרבן טהרתך

2 א
מת אחד מהן
אמר רבי יהושע
יבקש אחד מן השוק שידר כנגדו בנזיר ואומר
אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד
ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר אחר שלשים יום
וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טמאה וקרבן טהרה ואומר
אם אני הוא הטמא קרבן טמאה שלי וקרבן טהרה שלך
ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טמאה בספק
וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר
אם אני הוא הטמא
קרבן טמאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי
ואם אני הוא הטהור
קבן טהרה שלי וקרבן טמאה בספק וזהו קרבן טהרתך

2 ב
אמר לו בן זומא
ומי שומע לו שידר כנגדו בנזיר
אלא מביא חטאת העוף ועולת בהמה ואומר
אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה
ואם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת בספק
וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה ואומר
אם טמא הייתי
העולה הראשונה נדבה וזו חובה
ואם טהור הייתי
העולה הראשונה חובה וזו נדבה וזה שאר קרבני
אמר רבי יהושע
נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים
אבל הודו לו חכמים לבן זומא

3
(ב) נזיר שהיה טמא בספק ומחלט בספק
אוכל בקדשים אחר ששים יום
ושותה יין ומטמא למתים אחר מאה ועשרים יום
שתגלחת הנגע דוחה תגלחת הנזיר בזמן שהיא ודאי
אבל בזמן שהיא ספק אינה דוחה