מסכת נזיר

פרק ו

1 א
A (א) שלשה מינין אסורין בנזיר
הטמאה והתגלחת והיוצא מן הגפן
B וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה
ואינו חיב עד שיאכל מן הענבים כזית
משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין
רבי עקיבא אומר אפלו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חיב
C (ב) וחיב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן
ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן
רבי אלעזר בן עזריה אומר אינו חיב עד שיאכל שני חרצנים וזגן
D אלו הן חרצנים ואלו הן זגים
החרצנים אלו החיצונים הזגים אלו הפנימים דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל

1 ב
A (ג) סתם נזירות שלשים יום
B גלח או שגלחוהו לסטים סותר שלשים יום
C נזיר שגלח בין בזוג בן בתער או שספסף כל שהוא חיב
D נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק
רבי ישמעאל אומר
לא יחף באדמה מפני שהיא משרת את השער

2 א
A (ד) נזיר שהיה שותה יין כל היום
אינו חיב אלא אחת
אמרו לו אל תשתה אל תשתה
והוא שותה חיב על כל אחת ואחת
B היה מגלח כל היום אינו חיב אלא אחת
אמרו לו אל תגלח אל תגלח
והוא מגלח חיב על כל אחת ואחת
C היה מטמא למתים כל היום
אינו חיב אלא אחת
אמרו לו אל תטמא אל תטמא
והוא מטמא חיב על כל אחת ואחת

2 ב
(ה) שלשה מינין אסורין בנזיר
הטמאה
והתגלחת
והיוצא מן הגפן

2 ג
A חמר בטמאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן
שהטמאה והתגלחת סותרין
והיוצא מן הגפן אינו סותר
B חמר ביוצא מן הגפן מבטמאה ובתגלחת
שהיוצא מן הגפן לא התר מכללו
והטמאה והתגלחת התרו מכללן
בתגלחת מצוה ובמת מצוה
C וחמר בטמאה מבתגלחת
שהטמאה סותרת את הכל
וחיבין עליה קרבן
והתגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום
ואין חיבין עליה קרבן

3 א
A (ו) תגלחת הטמאה כיצד
היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי
ומביא קרבנותיו בשמיני
ואם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום
דברי רבי עקיבא
אמר לו רבי טרפון מה בין זה למצרע
אמר לו זה טהרתו תלויה בימיו
ומצרע טהרתו תלויה בתגלחתו
ואינו מביא קרבן
אלא אם כן היה מערב שמש
B (ז) תגלחת הטהרה כיצד
היה מביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים
ושוחט את השלמים ומגלח עליהם
דברי רבי יהודה
רבי אלעזר אומר
לא היה מגלח אלא על החטאת
שהחטאת קודמת בכל מקום
ואם גלח על אחד משלשתן יצא

3 ב
(ח) רבן שמעון בן גמליאל אומר
הביא שלש בהמות ולא פרש
הראויה לחטאת תקרב חטאת
לעולה תקרב עולה
לשלמים תקרב שלמים

3 ג
A היה נוטל שער ראש נזרו
ומשלח תחת הדוד
ואם גלח במדינה היה משלח תחת הדוד
במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה
אבל בתגלחת הטמאה
לא היה משלח תחת הדוד
רבי מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד
חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד
B (ט) היה מבשל את השלמים או שולקן
הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל
וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד
ונותן על כפי הנזיר ומניפן
ואחר כך התר הנזיר
לשתות יין ולהטמא למתים
רבי שמעון אומר
כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים
התר הנזיר לשתות ביין ולהטמא למתים

4 א
(י) גלח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו
גלח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן
תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו
גלח על העולה או על השלמים שלא לשמן
ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן
תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו
רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו לו
ואם גלח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר
תגלחתו כשרה ויביא שאר הזבחים

4 ב
(יא) מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא
רבי אליעזר אומר סותר את הכל
וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר
אמרו לו מעשה במרים התדמורית
שנזרק עליה אחד מן הדמים
ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה מסכנת
והלכה ומצאתה שמתה
ואמרו חכמים תביא שאר קרבנותיה ותטהר