1 א
(א) בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש
ובית הלל אומרים אינו הקדש
כיצד
אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון
הרי הוא הקדש
ויצא לבן
בית שמאי אומרים הקדש
ובית הלל אומרים אינו הקדש | 1 ב
(ב) דינר זהב שיעלה בידי ראשון
הרי הוא הקדש
ועלה שלכסף
בית שמאי אומרים הקדש
ובית הלל אומרים אינו הקדש | 1 ג
חבית שליין שתעלה בידי ראשונה
הרי היא הקדש
ועלתה שלשמן
בית שמאי אומרים הקדש
ובית הלל אומרים אינו הקדש |
2 א
A (ג) מי שנדר בנזיר
ונשאל לחכם ואסרו
מונה משעה שנדר
B נשאל לחכם והתירו
היתה לו בהמה מפרשת תצא ותרעה בעדר
אמרו בית הלל לבית שמאי
אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות
שתצא ותרעה בעדר
אמרו להם בית שמאי
אי אתם מודים במי שטעה
וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי
שהוא מקדש
אמרו להם בית הלל
לא השבט קדשו
ומה אלו טעה והניח את השבט על השמיני ועל שנים עשר
שמא עשה כלום
אלא כתוב שקדש את העשירי
הוא קדש את התשיעי ואת האחד עשר | 2 ב
A (ד) מי שנדר בנזיר
והלך להביא את בהמתו ומצאה שנגנבה
אם עד שלא נגנבה בהמתו נזר
הרי זה נזיר
ואם משנגנבה בהמתו נזר
אינו נזיר
B וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירין מן הגולה
ומצאו בית המקדש חרב
אמר להם נחום המדי
אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוזרים
אמרו לו לא
והתירן נחום המדי
וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו
כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש נזיר
ומשחרב בית המקדש אינו נזיר |
3 א
(ה) היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן
אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני
ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני
הריני נזיר שאחד מכם נזיר
שאין אחד מכם נזיר
ששניכם נזירים
שכלכם נזירים
בית שמאי אומרים כלן נזירים
ובית הלל אומרים אינו נזיר
אלא מי שלא נתקימו דבריו
ורבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר | 3 ב
(ו) הרתיע לאחוריו
אינו נזיר
רבי שמעון אומר
יאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה
ואם לאו הריני נזיר נדבה | 3 ג
(ז) ראה את הכוי ואמר
הריני נזיר שזה חיה
הריני נזיר שזה אינו חיה
הריני נזיר שזה בהמה
הריני נזיר שאין זה בהמה
הריני נזיר שזה חיה ובהמה
הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה
הריני נזיר שאחד מכם נזיר
הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר
הריני נזיר שכלכם נזירין
הרי כלם נזירים |