מסכת נזיר

פרק ב

1 א
(א) הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה
בית שמאי אומרים
נזיר
ובית הלל אומרים
אינו נזיר
אמר רבי יהודה
אף כשאמרו בית שמאי
לא אמרו אלא באומר
הרי הן עלי קרבן

1 ב
(ב) אמר אמרה פרה זו
הריני נזירה אם עומדת אני
אמר הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני
בית שמאי אומרים נזיר
ובית הלל אומרים אינו נזיר
אמר רבי יהודה
אף כשאמרו בית שמאי
לא אמרו אלא באומר
הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא

1 ג
(ג) מזגו לו את הכוס ואמר
הרני נזיר ממנו
הרי זה נזיר
מעשה באשה אחת שהיתה שכורה
ומזגו לה את הכוס
ואמרה הריני נזירה ממנו
אמרו חכמים לא נתכונה אלא לומר
הרי הוא עלי קרבן

2 א
(ד) הריני נזיר
על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים
הרי זה נזיר ואסור בכלן

2 ב
יודע אני שיש נזירות
אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין
הרי זה אסור
ורבי שמעון מתיר

2 ג
יודע אני שהנזיר אסור ביין
אבל סבור הייתי שחכמים מתירים לי
מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין
או מפני שאני קובר את המתים
הרי זה מתר
ורבי שמעון אוסר

3 א
(ה) הריני נזיר ועלי לגלח נזיר
ושמע חברו ואמר ואני עלי לגלח נזיר
אם היו פקחים מגלחים זה את זה
ואם לאו מגלחים נזירים אחרים

3 ב
(ו) הרי עלי לגלח חצי נזיר
ושמע חברו ואמר ואני עלי לגלח חצי נזיר
זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים זה מגלח חצי נזיר וזה מגלח חצי נזיר

4 א
(ז) הריני נזיר לכשיהיה לי בן
ונולד לו בן
הרי זה נזיר
נולד לו בת טמטום ואנדרוגינוס
אינו נזיר
אם אמר כשאראה כשיהיה לי ולד
אפלו נולד לו בת טמטום ואנדרוגינוס
הרי זה נזיר

4 ב
(ח) הפילה אשתו אינו נזיר
רבי שמעון אומר
יאמר אם היה בן קימא
הרי אני נזיר חובה
ואם לאו הרי אני נזיר נדבה

4 ג
חזרה וילדה הרי זה נזיר
רבי שמעון אומר
יאמר אם הראשון בן קימא
הראשון חובה וזו נדבה
ואם לאו הראשון נדבה וזו חובה

5 א
(ט) הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן
התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן
משלים את שלו
ואחר כך מונה את שלבנו

5 ב
הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר
התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן
מניח את שלו ומונה את שלבנו
ואחר כך משלים את שלו

5 ג
(י) הריני נזיר לכשיהא לי בן
ונזיר מאה יום
נולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום
לאחר שבעים סותר שבעים
שאין תגלחת פחות משלשים יום