1 א
A (א) אף על פי שאמרו
בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה
אם רצה להוסיף אפלו מאה מנה יוסיף
B נתארמלה או נתגרשה
בין מן הארוסין בין מן הנשואין
גובה את הכל
רבי אלעזר בן עזריה אומר
מן הנשואין גובה את הכל
מן הארוסין בתולה גובה מאתים
ואלמנה מנה
שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה | 1 ב
רבי יהודה אומר
אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים
והיא כותבת התקבלתי ממך מנה
ואלמנה מנה
והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז
רבי מאיר אומר
כל הפוחת לבתולה ממאתים
ולאלמנה ממנה
הרי זו בעילת זנות | 1 ג
A (ב) נותנין לבתולה שנים עשר חודש
משתבעה הבעל לפרנס את עצמה
וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש
לפרנס את עצמו
ולאלמנה שלושים יום
הגיע זמן ולא נשאו
אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה
רבי עקיבא אומר מחצה חלין ומחצה תרומה
B (ג) היבם אינו מאכיל בתרומה
עשתה ששה חדשים בפני הבעל
וששה חדשים בפני היבם
ואפלו כלן בפני הבעל
חסר יום אחד בפני היבם
או כלן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל
אינה אוכלת בתרומה
זו משנה ראשונה
בית דין שלאחריהן אמרו
אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחפה |
2 א
A (ד) המקדיש מעשה ידי אשתו
הרי זו עושה ואוכלת
המותר
רבי מאיר אומר הקדש
רבי יוחנן הסנדלר אומר חלין
B (ה) אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה
טוחנת ואופה ומכבסת
מבשלת ומניקה את בנה
מצעת לו את המטה ועושה בצמר
C הכניסה לו שפחה אחת
לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת
שתים
אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה
שלש
אינה מצעת לו את המטה ואינה עושה בצמר
ארבעה
יושבת בקתדרא
רבי אליעזר אומר
אפלו הכניסה לו מאה שפחות
כופה לעשות בצמר
שהבטלה מביאה לידי זמה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה
יוציא ויתן כתבתה
שהבטלה מביאה לידי שעמום | 2 ב
A (ו) המדיר את אשתו מתשמיש המטה
בית שמאי אומרים שתי שבתות
בית הלל אומרים שבת אחת
התלמידים יוצאין לתלמוד תורה
שלא ברשות
שלשים יום
הפועלים שבת אחת
B העונה האמורה בתורה
הטילין בכל יום
הפועלים שתים בשבת
החמרים אחת בשבת
הגמלים אחת לשלשים יום
הספנים אחת לששה חדשים
דברי רבי אליעזר
C (ז) המורדת על בעלה
פוחתין לה מכתבתה
שבעה דינרין בשבת
רבי יהודה אומר
שבעה טרפעיקין
עד מתי הוא פוחת
עד כנגד כתבתה
רבי יוסי אומר
לעולם הוא פוחת והולך
שמא תפל לה ירשה ממקום אחר
גובה הימנה
וכן המורד על אשתו
מוסיפין לה על כתבתה
שלשה דינרין בשבת
רבי יהודה אומר
שלשה טרפעיקין | 2 ג
A (ח) המשרה את אשתו על ידי שליש
לא יפחת לה משני קבין חטין
או מארבעה קבין שעורים
אמר רבי יוסי
לא פסק לה שעורים אלא רבי ישמעאל
שהיה סמוך לאדום
ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לג שמן
וקב גרוגרות או מנה דבלה
ואם אין לו פוסק לעמתן פרות ממקום אחר
ונותן לה מטה מפץ ומחצלת
ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה
ומנעלים ממועד למועד
וכלים שלחמשים זוז משנה לשנה
ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה
ולא שחקים בימות הגשמים
אלא נותן לה כלים שלחמשים זוז
בימות הגשמים
והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה
והשחקים שלה
B (ט) נותן לה מעה כסף לצרכה
ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת
ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכה
מעשה ידיה שלה
C ומה היא עושה לו
משקל חמש סלעים שתי ביהודה
שהן עשר סלעים בגליל
או משקל עשר סלעים ערב ביהודה
שהן עשרים סלעים בגליל
ואם היתה מניקה פוחתים לה ממעשה ידיה
ומוסיפין לה על מזונותיה
במה דברים אמורים
בעני שבישראל
אבל במכבד הכל לפי כבודו |