1 א
A (א) המביא גט ממדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר
רבי אליעזר אומר אפלו מכפר לודים ללוד
וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
אלא המביא ממדינת הים והמוליך
B והמביא ממדינה למדינה במדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן שמעון בן גמליאל אומר אפלו מהגמוניא להגמוניא
(ב) רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח
מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון
רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגטין | 1 ב
A (ג) המביא גט בארץ ישראל
אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
אם יש עליו עוררין יתקים בחותמיו
B המביא גט ממדינת הים
ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם
אם יש עליו עדים יתקים בחותמיו |
2 א
(ד) אחד גטי נשים
ואחד שחרורי עבדים
שוו למוליך ולמביא
וזו אחד מן הדרכים
ששוו גטי נשים לשחרורי עבדים | 2 ב
(ה) כל גט שיש עליו עד כותי פסול
חוץ מגטי נשים ושחרורי עבדים
מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל
לכפר עותנאי גט אשה
והיו עדיו עדי כותים
והכשיר | 2 ג
כל השטרות העולים בערכאות שלגוים
אף על פי שחותמיהם גוים כשרים
חוץ מגטי נשים ושחרורי עבדים
רבי שמעון אומר אף אלו כשרין
לא הזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט |
3 א
(ו) האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי
אם רצה לחזור בשניהן יחזר
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים בגטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים
לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו
שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי
ושלא לזון את אשתו אינו רשאי
אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה
כשם שהוא פוסל את אשתו
אמרו לו מפני שהוא קנינו | 3 ב
האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת
לא יתנו לאחר מיתה
תנו מנה לאיש פלוני ומת
יתנו לאחר מיתה |