מסכת יומא

פרק ו


A
(א) שני שעירי יום הכפורים
מצותן שיהיו שניהן שוין
במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת
ואף על פי שאינן שוין כשרין
לקח אחד היום ואחד למחר כשרין
B מת אחד מהן
אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני
ואם משהגריל מת יביא זוג אחר
ויגריל עליהם בתחלה ויאמר
אם שלשם מת
זה שעלה עליו הגורל לשם
יתקים תחתיו
ואם שלעזאזל מת
זה שעלה עליו הגורל לעזאזל
יתקים תחתיו
והשני ירעה עד שיסתאב וימכר
ויפלו דמיו לנדבה
שאין חטאת צבור מתה
רבי יהודה אומר תמות
C ועוד אמר רבי יהודה
נשפך הדם ימות המשתלח
מת המשתלח ישפך הדם


A
(ב) בא לו אצל שעיר המשתלח
וסומך שתי ידיו עליו ומתודה
וכך היה אומר
אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך
עמך בית ישראל
אנא בשם כפר נא
לעונות ולפשעים ולחטאים
שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך
עמך בית ישראל
ככתוב בתורת משה עבדך לאמר
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם
מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו
B והכהנים והעם העומדים בעזרה
כשהיו שומעים שם המפרש
שהוא יוצא מפי כהן גדול
היו כורעים ומשתחוים
ונופלים על פניהם ואומרים
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד


A
(ג) מסרו למי שהיה מוליכו
הכל כשרין להוליכו
אלא שעשו כהנים גדולים קבע
ולא היו מניחין את ישראל להוליכו
אמר רבי יוסי
מעשה והוליכו ערסלא וישראל היה
B (ד) וכבש עשו לו מפני הבבליים
שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו
טל וצא טל וצא
C מיקירי ירושלם
היו מלוין אותו עד סכה הראשונה
עשר סכות מירושלם ועד צוק
תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל
(ה) על כל סכה וסכה אומרים לו
הרי מזון והרי מים
ומלוין אותו מסכה לסכה
חוץ מאחרונה שבהן
שאינו מגיע עמו לצוק
אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו


A
(ו) מה היה עושה
חולק לשון שלזהורית
חציו קשר בסלע
וחציו קשר בין שתי קרניו
ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד
ולא היה מגיע לחצי ההר
עד שנעשה אברים אברים
בא וישב לו תחת סכה האחרונה
עד שתחשך
B ומאימתי מטמא בגדים
משיצא חוץ לחומת ירושלם
רבי שמעון אומר
משעת דחיתו לצוק


A
(ז) בא לו אצל הפר
    ואצל השעיר הנשרפין
קרען והוציא את אמוריהן
נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח
קלען במקלעות והוציאן לבית השרפה
B ומאימתי מטמאין בגדים
משיצאו חוץ לחומת העזרה
רבי שמעון אומר משיצת האור ברבן


A
(ח) אמרו לו לכהן גדול
הגיע שעיר למדבר
B ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר
דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין
ויודעין שהגיע שעיר למדבר
אמר רבי יהודה
והלא סימן גדול היה להם
מירושלם ועד בית חדודו שלשה מילין
הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל
ויודעין שהגיע שעיר למדבר
רבי ישמעאל אומר
והלא סימן אחר היה להם
לשון שלזהורית היה קשור על פתחו שלהיכל
וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין
שנאמר
אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו