מסכת ביצה | המשנה כדרכה | פרק ה |
1א
(א) משילין פרות דרך ארבה ביום טוב
אבל לא בשבת | 1ב
ומכסים פרות בכלים מפני הדלף
וכן כדי יין וכדי שמן | 1ג
ונותנין כלי תחת הדלף בשבת |
2
(ב) כל שחיבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חיבין עליו ביום טוב |
2א
ואלו הן משום שבות
לא עולין באילן
ולא רוכבין על גבי בהמה
ולא שטין על פני המים
ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין | 2ב
ואלו הן משום רשות
לא דנין
ולא מקדשין
ולא חולצין
ולא מיבמין | 2ג
ואלו הן משום מצוה
לא מקדישין
ולא מעריכין
ולא מחרימין
ולא מגביהין תרומה ומעשר |
כל אלו ביום טוב אמרו קל וחמר בשבת
אין בין יום טוב לשבת אלא אכל נפש בלבד
|
3א
(ג) הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
המוסר בהמתו לבנו או לרועה
הרי אלו כרגלי הבעלים | 3ב
כלים המיחדין לאחד מן האחין שבבית
הרי אלו כרגליו
ושאין מיחדין
הרי אלו כמקום שהולכין | 3ג
(ד) השואל כלי מחברו
מערב יום טוב כרגלי השואל
ביום טוב כרגלי המשאיל
האשה ששאלה מחברתה
תבלין ומים ומלח לעיסתה
הרי אלו כרגלי שתיהן
רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש |
4א
(ה) הגחלת כרגלי הבעלים
והשלהבת בכל מקום | 4ב
הגחלת שלהקדש מועלין בה
והשלהבת לא נהנין ולא מועלין | 4ג
המוציא גחלת לרשות הרבים חיב
ושלהבת פטור |
5א
A בור שליחיד כרגלי היחיד
B ושלאנשי אותה העיר
כרגלי אנשי אותה העיר
C ושלעולי בבל כרגלי הממלא | 5ב
(ו) מי שהיו פרותיו בעיר אחרת
וערבו בני אותה העיר
להביא אצלו מפרותיו
לא יביאו לו
ואם ערב הוא פרותיו כמוהו | 5ג
A (ז) מי שזמן אצלו אורחים
לא יוליכו בידם מנות
אלא אם כן זכה להם מנותיהם
מערב יום טוב
אין משקין ושוחטין את המדבריות
אבל משקין ושוחטין את הביתות
B אלו הן ביתות הלנות בעיר
C המדבריות הלנות באפר |