מסכת ביצה

פרק ג

1א
A (א) אין צדין דגים
מן הביברין ביום טוב
ואין נותנין לפניהם מזונות
אבל צדין חיה ועוף מן הביברין
ונותנין לפניהם מזונות
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא כל הביברין שוין
זה הכלל
כל המחסר צידה אסור
ושאינו מחסר צידה מתר

1ב
A (ג) בהמה מסכנת
לא ישחט אלא אם כן יש שהות ביום
לאכול ממנה כזית צלי
רבי עקיבא אומר
אפלו כזית חי מבית טביחתה
שחטה בשדה
לא יביאנה במוט ובמוטה
אבל מביא בידו אברים אברים

1ג
A (ה) בהמה שמתה
לא יזיזנה ממקומה
ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה
ועל החלה שנטמאה
ונכנס לבית המדרש ושאל
ואמרו לו
לא יזיזם ממקומם

B (ב) מצודות חיה ועוף ודגים
שעשאן מערב יום טוב
לא יטל מהן ביום טוב
אלא אם כן יודע
שנצודו מערב יום טוב
ומעשה בנכרי אחד שהביא דגים
לרבן גמליאל ואמר
מתרין הן
אלא שאין רצוני לקבל הימנו

B (ד) בכור שנפל לבור
רבי יהודה אומר
ירד הממחה ויראה
אם יש בו מום יעלה וישחט
ואם לאו לא ישחט
רבי שמעון אומר
כל שאין מומו נכר מבעוד יום
אין זה מן המוכן

B (ו) אין נמנין על הבהמה
לכתחלה ביום טוב
אבל נמנין עליה
מערב יום טוב
ושוחטין ומחלקין ביניהן

2א
רבי יהודה אומר
שוקל אדם בשר כנגד הכלי
או כנגד הקופיץ
וחכמים אומרים
אין משגיחין בכף מאזנים כל עקר

2ב
(ז) אין משחיזין את הסכין ביום טוב
אבל משיאה על גבי חברתה

2ג
לא יאמר אדם לטבח
שקל לי בדינר בשר
אבל שוחט ומחלקים ביניהם

3א
(ח) אומר אדם לחברו
מלא לי כלי זה אבל לא במדה
רבי יהודה אומר
אם היה כלי שלמדה לא ימלאנו

3ב
מעשה באבא שאול בן בטנית
שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב
ונותנן ללקוחות ביום טוב
אבא שאול אומר
אף במועד עושה כן
מפני ברור המדות
וחכמים אומרים
אף בחל עושה כן
מפני מצוי המדות

3ג
הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו
ואומר לו
תן לי ביצים ואגוזים במנין
שכן דרך בעל הבית
להיות מונה בתוך ביתו