מסכת ביצה פרק ד – המבנה הספרותי

a (א) המביא כדי יין ממקום למקום
לא יביאם בסל ובקפה
אבל מביא הוא על כתפו או לפניו

a (ב) אין נוטלין עצים מן הסכה
אלא מן הסמוך לה

a (ג) אין מבקעין עצים
לא מן הקורות
ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב

b וכן המוליך את התבן
לא יפשיל את הקפה לאחוריו
אבל מביאה הוא בידו

b מביאין עצים מן השדה מן המכנס
ומן הקרפף אפלו מן המפזר

b ואין מבקעין
לא בקרדם ולא במגרה ולא במגל
אלא בקופיץ

c ומתחילין בערמת התבן
אבל לא בעצים שבמקצה

c איזהו קרפף
כל שסמוך לעיר
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
כל שנכנסין לו בפותחת
ואפלו בתוך תחום שבת

c בית שהוא מלא פרות סתום ונפחת
נוטל ממקום הפחת
רבי מאיר אומר
אף פוחת לכתחלה ונוטל

a (ד) אין פותחין את הנר
מפני שהוא עושה כלי

a (ה) אין שוברין את החרס

a ואין מקיפין שתי חביות
לשפות עליהן את הקדרה

b ואין עושין פחמין ביום טוב

b ואין חותכין את הניר
לצלות בו מליח

b ואין סומכין את הקדרה בבקעת
וכן בדלת

c ואין חותכין את הפתילה לשנים
רבי יהודה אומר
חותכה באור לשתי נרות

c ואין גורפין תנור וכירים
אבל מכבשין

c ואין מנהיגין את הבהמה במקל
ביום טוב
ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר

(ו) רבי אליעזר אומר
נוטל אדם קיסם משלפניו
לחצוץ בו שניו
ומגבב מן החצר ומדליק
שכל מה שבחצר מוכן הוא
וחכמים אומרים
מגבב משלפניו ומדליק

(ז) אין מוציאין את האור
לא מן העצים
ולא מן האבנים
ולא מן העפר
ולא מן המים
ואין מלבנין את הרעפים
לצלות בהן

ועוד אמר רבי אליעזר
עומד אדם על המקצה ערב שבת בשביעית
ואומר
מכאן אני אוכל למחר
וחכמים אומרים
עד שירשם
ויאמר מכאן ועד כאן