מסכת שבת | המשנה כדרכה | פרק ו | |
1א (א) במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה ולא תטבל בהן עד שתרפם ולא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול לרשות הרבים ולא בעיר שלזהב ולא בקטלא ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה ואם יצאת אינה חיבת חטאת | 1ב (ב) לא יצא האיש בסנדל המסמר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפלין ולא בקמיע בזמן שאינו מן הממחה ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפים ואם יצא אינו חיב חטאת | ||
2א (ג) לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית שלפליטון ואם יצתה חיבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית שלפליטון | 2ב (ד) לא יצא האיש לא בסיף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברמח ואם יצא חיב חטאת רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה | ||
3א A בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהם בשבת (ה)יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משלחברתה בין משלבהמה ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול ובפאה נכרית לחצר במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנדתה בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר שן תותבת ושן שלזהב רבי מתיר וחכמים אוסרים (ו) יוצאה בסלע שעל הצינית | 3ב A (ח) הקטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ורבי יוסי אוסר ואם יש לו בית קבול כתותים טמא סמוכות שלו טמאין מדרס ויצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהם בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן | ||
B א. הבנות הקטנות יוצאות בחוטין ואפלו בקיסמין שבאזניהן ב. ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה | B א. (ט) הבנים יוצאין בקשרים ב. ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא דברו חכמים בהווה | ||
C (ז) פורפת a . על האבן b . ועל האגוז c . ועל המטבע ובלבד שלא תפרף לכתחילה בשבת | C יוצאין a . בביצת החרגול b . ובשן שלשועל c . ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף בחל אסור משום דרכי אמורי | ||