מסכת מועד קטן

פרק ג


A
(א) ואלו מגלחין במועד
הבא ממדינת הים ומבית השביה
והיוצא מבית האסורין
והמנדה שהתירו לו חכמים
וכן מי שנשאל לחכם והתר
והנזיר
והמצרע העולה מטמאתו לטהרתו
B (ב) ואלו מכבסין במועד
הבא ממדינת הים ומבית השביה
והיוצא מבית האסורים
והמנדה שהתירו לו חכמים
וכן מי שנשאל לחכם והתר
מטפחות הידים ומטפחות הספרים
ומטפחות הספג
הזבין והזבות והנדות והיולדות
וכל העולין מטמאה לטהרה
הרי אלו מתרין
ושאר כל אדם אסורין


(ג) ואלו כותבין במועד
קדושי נשים
גטין ושוברין
דיתיקי מתנה ופרזבולין
אגרות שום ואגרות מזון
שטרי חליצה ומאונים
ושטרי ברורין
וגזרות בית דין
ואגרות שלרשות


A
(ד) אין כותבין
שטרי חוב במועד
ואם אינו מאמינו
או שאין לו מה יאכל
הרי זה יכתב
B אין כותבין
ספרים תפלין ומזוזות במועד
ואין מגיהין אות אחת
אפלו בספר העזרה
רבי יהודה אומר
כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו
וטווה על ירכו תכלת לציציתו


A
(ה) הקובר את מתו
שלשה ימים קדם לרגל
בטלה הימנו גזרת שבעה
שמונה
בטלה הימנו גזרת שלשים
מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת
רגלים מפסיקין ואינן עולין
B (ו) רבי אליעזר אומר
משחרב בית המקדש עצרת כשבת
רבן גמליאל אומר
ראש השנה ויום הכפורים כרגלים
וחכמים אומרים
לא כדברי זה ולא כדברי זה
אלא עצרת כרגלים
ראש השנה ויום הכפורים כשבת


A
(ז) אין קורעין ולא חולצין
ואין מברין
אלא קרוביו שלמת
ואין מברין
אלא על מטה זקופה
B אין מוליכין לבית האבל
לא בטבלא
ולא באסקוטלא
ולא בקנון
אלא בסלים
C ואין אומרים ברכת אבלים במועד
אבל עומדין בשורה ומנחמין
ופוטרין את הרבים
D (ח) אין מניחין את המטה ברחוב
שלא להרגיל את ההספד
ולא שלנשים לעולם
מפני הכבוד


A
נשים במועד מענות אבל לא מטפחות
רבי ישמעאל אומר
הסמוכות למטה מטפחות
(ט) בראשי חדשים בחנכה ובפורים
מענות ומטפחות
בזה ובזה לא מקוננות
נקבר המת לא מענות ולא מטפחות
B איזהו ענוי
שכלן עונות כאחת
קינה
שאחת מדברת וכלן עונות אחריה
שנאמר ולמדנה בנתיכם נהי
ואשה רעותה קינה
אבל לעתיד לבא הוא אומר
בלע המות לנצח
ומחה ה' אלהים דמעה
מעל כל פנים וגו'