מסכת ערובין

פרק ז


A
(א) חלון שבין שתי חצרות
ארבעה על ארבעה בתוך עשרה
מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד
פחות מארבעה על ארבעה או למעלה מעשרה
מערבין שנים ואין מערבין אחד
B (ב) כתל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה
מערבין שנים ואין מערבין אחד
היו בראשו פרות
אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין
ובלבד שלא יורידו למטה
נפרץ הכתל עד עשר אמות
מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד
מפני שהוא כפתח
יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים


A
(ג) חריץ שבין שתי חצרות עמק עשרה ורחב ארבעה
מערבין שנים ואין מערבין אחד אפלו מלא קש או תבן
מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים
(ד) נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים
וכן שתי גזזטראות זו כנגד זו
מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד
פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד
B (ה) מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים
מערבין שנים ואין מערבין אחד
אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן
נתמעט התבן מעשרה טפחים
מערבין אחד ואין מערבין שנים


(ו) כיצד משתתפין במבוי
מניח את החבית ואומר
הרי זו לכל בני המבוי
ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים
ועל ידי עבדו ושפחתו העברים
ועל ידי אשתו
אבל אינו מזכה
לא על ידי בנו ובתו הקטנים
ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים
מפני שידן כידו


(ז) נתמעט האכל מוסיף ומזכה
ואין צריך להודיע
נתוספו עליהם מוסיף ומזכה
וצריך להודיע


(ח) כמה הוא שעורו
בזמן שהם מרבין
מזון שתי סעודות לכלם
בזמן שהן מעטין
כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד
(ט) אמר רבי יוסי במה דברים אמורים
בתחלת ערוב אבל בשירי הערוב כל שהוא
ולא אמרו לערב בחצרות
אלא כדי שלא לשכח את התינוקות


(י) בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
ככר הוא ערוב
אפלו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה
ככר באסר והוא שלם מערבין בו


(יא) נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו ערוב
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
לא זכו לו מעותיו
ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו
שאין מערבין לאדם אלא מדעתו
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים
בערובי תחומין
אבל בערובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו
לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו