1א
(א) הכל חיבין בראיה
חוץ מחרש שוטה וקטן
וטמטום ואנדרוגינוס
ונשים ועבדים שאינם משחררים
החגר והסומא והחולה והזקן
ומי שאינו יכול לעלות ברגליו
איזהו קטן
כל שאינו יכול לרכוב
על כתפיו שלאביו
ולעלות מירושלם להר הבית
דברי בית שמאי
ובית הלל אומרים
כל שאינו יכול לאחוז בידו שלאביו
ולעלות מירושלם להר הבית
שנאמר שלש רגלים | 1ב
(ב) בית שמאי אומרים
הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף
ובית הלל אומרים
הראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף | 1ג
(ג) עולות במועד באות מן החלין
והשלמים מן המעשר
יום טוב הראשון שלפסח
בית שמאי אומרים מן החלין
ובית הלל אומרים מן המעשר |
2א
(ד) ישראל יוצאין ידי חובתן
בנדרים ובנדבות ובמעשר בהמה
והכהנים בחטאות ובאשמות
ובבכור ובחזה ובשוק
אבל לא בעופות ולא במנחות | 2ב
(ה) מי שיש לו אוכלים מרבים
ונכסים מעטים
מביא שלמים מרבים ועולות מעטות
נכסים מרבים ואוכלין מעטין
מביא עולות מרבות ושלמים מעטין
זה וזה מעט
על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף
זה וזה מרבים
על זה נאמר איש כמתנת ידו
כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך | 2ג
(ו) מי שלא חג
ביום טוב הראשון שלהחג
חוגג את כל הרגל
ויום טוב האחרון שלהחג
עבר הרגל ולא חג
אינו חיב באחריותו
על זה נאמר
מעות לא יוכל לתקן
וחסרון לא יוכל להמנות
(ז) רבי שמעון בן מנסיא אומר
איזהו מעות שאינו יכול לתקון
זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר
אם תאמר בגונב ובגוזל
יכול הוא להחזירו ויתקן
רבי שמעון בן יוחי אומר
אין קורין מעות
אלא למי שהיה מתקן בתחלה ונתעות
ואיזה
זה תלמיד חכם הפורש מן התורה |
3א
(ח) התר נדרים פורחין באויר
ואין להם על מה שיסמכו | 3ב
הלכות שבת חגיגות ומעילות
הרי הם כהררים התלוין בשערה
שהן מקרא מעט והלכות מרבות | 3ג
הדינין והעבודות
הטהרות והטמאות
והעריות
יש להן על מה שיסמכו
הן הן גופי תורה |