מסכת זבחים

פרק ט


A
(א) המזבח מקדש את הראוי לו
רבי יהושע אומר
כל הראוי לאשים אם עלה לא ירד
שנאמר היא העלה על מוקדה על המזבח
מה העולה שהיא ראויה לאשים
אם עלתה לא תרד
אף כל דבר שהוא ראוי לאשים
אם עלה לא ירד
B
רבן גמליאל אומר
כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד
שנאמר היא העלה על מוקדה על המזבח
מה העולה שהיא ראויה למזבח
אם עלתה לא תרד
אף כל דבר שהוא ראוי למזבח
אם עלה לא ירד
אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע
אלא הדם והנסכים
שרבן גמליאל אומר לא ירדו
ורבי יהושע אומר ירדו
C
רבי שמעון אומר
הזבח כשר והנסכים פסולים
הנסכים כשרין והזבח פסול
אפלו זה וזה פסול
הזבח לא ירד
והנסכים ירדו


A
(ב) ואלו אם עלו לא ירדו
הלן והטמא והיוצא
ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו
ושקבלו פסולים וזרקו את דמו
רבי יהודה אומר שנשחטה בלילה
שנשפך את דמה
ושיצא דמה חוץ לקלעים
אם עלתה תרד
רבי שמעון אומר לא תרד
שהיה רבי שמעון אומר
כל שפסולו בקדש הקדש מקבלו
לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו
B
(ג) אלו לא היה פסולן בקדש
הרובע והנרבע והמקצה והנעבד
והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה
והיוצא דפן ובעלי מומין
רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין
רבי חנניה סגן הכהנים אומר
דוחה היה אבא
את בעלי מומין מעל גבי המזבח
(ד) כשם שאם עלו לא ירדו
כך אם ירדו לא יעלו
C
וכלן שעלו חיים לראש המזבח ירדו
עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד
שחטה בראש המזבח
יפשיט וינתח במקומה


A
(ה) ואלו אם עלו ירדו
בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים
ומותר העמר ושתי הלחם ולחם הפנים
ושירי מנחות והקטרת
B
הצמר שבראשי כבשים
והשער שבזקן תישים
והעצמות והגידים והקרנים
והטלפים
בזמן שהן מחברים יעלו
שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה
פרשו לא יעלו
שנאמר ועשית עלתיך הבשר והדם
C
(ו) וכלם שפקעו מעל גבי המזבח
לא יחזיר
וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח
אברים שפקעו מעל גבי המזבח
קדם לחצות
יחזיר ומועלין בהן
לאחר חצות
לא יחזיר ואין מועלין בהן


(ז) כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו
כך הכבש מקדש


כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן
כך הכלים מקדשים
כלי הלח מקדשין את הלח
ומדות היבש מקדשות את היבש
אין כלי הלח מקדשין את היבש
ולא מדות היבש מקדשות את הלח


כלי הקדש שנקבו
אם עושים הם מעין מלאכתן
שהיו עושין והם שלמים
מקדשין
ואם לאו אין מקדשים
וכלן אין מקדשים אלא בקדש