מסכת זבחים

פרק יד

1א
A (א) פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה
וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ
פטור
שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו
כל שאינו ראוי לבא אל פתח אהל מועד
אין חיבין עליו
B (ב) הרובע והנרבע
והמקצה והנעבד והאתנן
והמחיר והכלאים והטרפה
ויוצא דפן
שהקריבן בחוץ
פטור
שנאמר לפני משכן ה'
כל שאינו ראוי לפני משכן ה'
אין חיבין עליו

1ב
A בעלי מומין בין בעלי מומין קבועים
בין בעלי מומין עוברים
שהקריבן בחוץ
פטור
רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועין פטור
ובעלי מומין עוברין עוברין בלא תעשה
B תורים שלא הגיע זמנן
ובני יונה שעבר זמנן
שהקריבן בחוץ
פטור
רבי שמעון אומר בני יונה שעבר זמנן פטור
ותורים שלא הגיע זמנן בלא תעשה
C אותו ואת בנו ומחסר זמן פטור
רבי שמעון אומר הרי זה בלא תעשה
שהיה רבי שמעון אומר
כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן
הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת
וחכמים אומרים
כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה

1ג
A (ג) מחסר זמן בין בגופו בין בבעליו
איזה הוא מחסר זמן בבעליו
הזב והזבה והיולדת והמצרע
שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ
פטורין
עולותיהן ושלמיהן בחוץ חיבין
B המעלה מבשר חטאת מבשר אשם
מבשר קדשי קדשים מבשר קדשים קלים
ומותר העמר ושתי הלחם ולחם הפנים
ושירי מנחות
היוצק הבולל הפותת המולח המניף המגיש
המסדר את השלחן והמטיב את הנרות
והקומץ והמקבל דמים בחוץ
פטור
אין חיבין עליו
לא משום זרות ולא משום טמאה
ולא משום מחסר בגדים
ולא משום רחוץ ידים ורגלים

2א
A (ד) עד שלא הוקם המשכן
היו הבמות מתרות ועבודה בבכורות
משהוקם המשכן
נאסרו הבמות ועבודה בכהנים
קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים
קדשים קלים בכל מחנה ישראל
B (ה) באו לגלגל התרו הבמות
קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים
קדשים קלים בכל מקום
C (ו) באו לשילה נאסרו הבמות
לא היה שם תקרה
אלא בית שלאבנים מלמטן ויריעות מלמעלן
והיא היתה מנוחה
קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים
קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה
D (ז) באו לנוב ולגבעון התרו הבמות
קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים
קדשים קלים בכל ערי ישראל
E (ח) באו לירושלם נאסרו הבמות
ולא היה להם עוד התר
והיא היתה נחלה
קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים
קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה

2ב
A (ט) כל הקדשים
שהקדישן בשעת אסור במות
והקריבן בשעת אסור במות בחוץ
הרי אלו בעשה ולא תעשה
וחיבין עליהן כרת
B הקדישן בשעת התר במות
והקריבן בשעת אסור במות
הרי אלו בעשה ולא תעשה
ואין חיבין עליהן כרת
C הקדישן בשעת אסור במות
והקריבן בשעת התר במות
הרי אלו בעשה ואין בהם בלא תעשה

2ג
A (י) אלו קדשים קרבים במשכן
קדשים שהקדשו למשכן
קרבנות הצבור קרבין במשכן
וקרבנות היחיד בבמה
קרבנות היחיד שהקדשו למשכן יקרבו
במשכן
ואם הקריבן בבמה
פטור
B מה בין במת יחיד לבמת צבור
סמיכה ושחיטת צפון ומתן סביב
ותנופה והגשה
רבי יהודה אומר
אין מנחה בבמה
וכהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח
ומחצה בדמים ורחוץ ידים ורגלים
אבל הזמן והנותר והטמא שוים בזה ובזה