מסכת זבחים

פרק יא


(א) דם חטאת שנתז על בגד הרי זה טעון כבוס
אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות
שנאמר במקום קדש תאכל
אחד הנאכלת ואחד הפנימית טעונות כבוס
שנאמר תורת החטאת
תורה אחת לכל החטאות


(ב) חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס
בין שהיה לה שעת הכשר בין שלא היה לה שעת הכשר
איזו היא שהיה לה שעת הכשר
שלנה שנטמאה ושיצאה
ואיזו היא שלא היה לה שעת הכשר
שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה


(ג) נתז מן הצואר על הבגד אינו טעון כבוס
מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כבוס
נשפך על הרצפה ואספו אינו טעון כבוס
אין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה


נתז על העור עד שלא הפשט אינו טעון כבוס
משהפשט טעון כבוס דברי רבי יהודה
רבי אלעזר אומר אף משהפשט אינו טעון כבוס
אינו טעון כבוס אלא מקום הדם
ודבר שהוא ראוי לקבל טמאה וראוי לכבוס


(ד) אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונין כבוס במקום קדוש
ושבירת כלי חרס במקום קדוש
ומריקה ושטיפה בכלי נחשת במקום קדוש
זה חמר בחטאת מקדשי קדשים


(ה) בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש
נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש
כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש
נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש
(ו) כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים
נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש
נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש


(ז) אחד שבשל בו ואחד שערה לתוכו רותח
אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים
טעונין מריקה ושטיפה
רבי שמעון אומר קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה
רבי טרפון אומר אם בשל בו מתחלת הרגל יבשל בו את כל הרגל
וחכמים אומרים עד זמן אכילה מריקה ושטיפה


מריקה כמריקת הכוס
ושטיפה כשטיפת הכוס
מריקה בחמין
ושטיפה בצונין
והשפוד והאסכלה מגעילן בחמין


(ח) בשל בו קדשים וחלין או קדשי קדשים וקדשים קלים
אם יש בהן בנותן טעם
הרי הקלים נאכלין כחמורין ואינן טעונין מריקה ושטיפה
ואינם פוסלין במגע


רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה
לא כל הרקיק ולא כל החתיכות אסורין
אינו אסור אלא מקום שבלע