מסכת מנחות

פרק יא

1א
A (א) שתי הלחם
נלושות אחת אחת
ונאפות אחת אחת
B לחם הפנים נלוש אחד אחד
ונאפה שנים שנים
ובטפוס היה עושה אותן
וכשהוא רדן נותנן בטפוס
כדי שלא יתקלקלו

1ב
A (ב) אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים
לישתן ועריכתן בחוץ ואפיתן בפנים
ואינן דוחות את השבת
רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים
רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר
שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה
וכשרות בבית פאגי
B (ג) חבתי כהן גדול
לישתן ועריכתן ואפיתן
בפנים ודוחות את השבת
טחונן והרקדן אינן דוחות את השבת
כלל אמר רבי עקיבא
כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת
אינה דוחה את השבת
ושאי אפשר לה לעשות מערב שבת
דוחה את השבת

1ג
A כיצד שתי הלחם
ארכן שבעה
ורחבן ארבעה
וקרנותיהן ארבע אצבעות
B לחם הפנים ארכו עשרה
ורחבו חמשה
וקרנותיו שבע אצבעות
רבי יהודה אומר
שלא תטעה זד"ד יה"ז
בן זומא אומר
ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד
שיהא לו פנים

2א
(ה) השלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה
לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
נותן ארכו כנגד רחבו שלשלחן וכופל
טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן
נמצא ארכו ממלא כל רחבו שלשלחן
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה
לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
נותן ארכו כנגד רחבו שלשלחן וכופל
טפחים מכאן וטפחים מכאן
וטפחים רוח באמצע
כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן
אבא שאול אומר שם היו נותנין
שני בזכי לבונה שללחם הפנים
אמרו לו והלא כבר נאמר
ונתת על המערכת לבנה זכה
אמר להן והלא כבר נאמר ועליו מטה מנשה

2ב
A (ו) ארבעה סניפין שלזהב היו שם
מפצלין מראשיהן שהיו סומכים בהן
שנים לסדר זה ושנים לסדר זה
ועשרים ושמונה קנים
כחצי קנה חלול
ארבעה עשר לסדר זה
וארבעה עשר לסדר זה
לא סדור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת
אלא נכנס מערב שבת ושומטן
ונותנן לארכו שלשלחן
B כל הכלים שהיו במקדש
ארכן לארכו שלבית
C (ז) שני שלחנות היו באולם
מבפנים על פתח הבית
אחד שלשיש ואחד שלזהב
על שלשיש נותנים לחם הפנים בכניסתו
ועל שלזהב ביציאתו
שמעלין בקדש ולא מורידין
ואחד שלזהב מבפנים
שעליו לחם הפנים תמיד

2ג
ארבעה כהנים נכנסין
שנים בידם שני סדרים
ושנים בידם שני בזכים
וארבעה מקדימין לפניהם
שנים לטול שני סדרים
ושנים לטול שני בזכים
המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום
המוציאין עומדים בדרום ופניהם לצפון
אלו מושכין ואלו מניחין
וטפחו שלזה כנגד טפחו שלזה
שנאמר לפני תמיד
רבי יוסי אומר
אפלו אלו נוטלין ואלו מניחין
אף זו היתה תמיד
יצאו ונתנו על השלחן שלזהב שהיה באולם
הקטירו הבזכין
והחלות מתחלקות לכהנים

3א
A חל יום הכפורים להיות בשבת
החלות מתחלקות לערב
B חל להיות ערב שבת
שעיר שליום הכפורים
נאכל לערב
הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי
מפני שדעתן יפה

3ב
A (ח) סדר את הלחם בשבת
ואת הבזכים לאחר שבת
והקטיר את הבזכים בשבת פסולה
ואין חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא
B סדר את הלחם ואת הבזכין בשבת
והקטיר את הבזכין לאחר שבת פסול
ואין חיבין עליהן משום פגול ונותר וטמא
C סדר את הלחם ואת הבזכין לאחר שבת
והקטיר את הבזכין בשבת פסול
כיצד יעשה
יניחנה לשבת הבאה
שאפלו היא על השלחן ימים רבים
אין בכך כלום

3ג
A (ט) שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים
ולא יתר על שלשה כיצד
נאפות מערב יום טוב
ונאכלות ביום טוב לשנים
חל יום טוב להיות אחר השבת
נאכלות לשלשה
B לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה
ולא יתר על אחד עשר כיצד
נאפה בערב שבת ונאכל בשבת לתשעה
חל יום טוב להיות ערב שבת נאכל לעשרה
שני ימים טובים שלראש השנה
נאכל לאחד עשר
ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
משום רבי שמעון בן הסגן
דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום