מסכת חולין

פרק ח


A
(א) כל הבשר אסור לבשל בחלב
חוץ מבשר דגים וחגבים
B
ואסור להעלותו עם הגבינה על השלחן
חוץ מבשר דגים וחגבים
C
הנודר מן הבשר
מתר בבשר דגים וחגבים


A
העוף עולה עם הגבינה על השלחן
ואינו נאכל
דברי בית שמאי
ובית הלל אומרים
לא עולה ולא נאכל
אמר רבי יוסי
זו מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל
B
באיזה שלחן אמרו
בשלחן שאוכל עליו
אבל בשלחן שסודר עליו את התבשיל
נותן זה בצד זה
ואינו חושש


A
(ב) צורר אדם בשר וגבינה
במטפחת אחת
ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה
B
רבן שמעון בן גמליאל אומר
שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד
זה בשר וזה גבינה
ואינן חוששין


(ג) טפת חלב שנפלה על החתיכה
אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסור


נער את הקדרה
אם יש בה בנותן טעם באותה הקדרה אסור


הכחל קורעו ומוציא את חלבו
לא קרעו אינו עובר עליו


הלב קורעו ומוציא את דמו
לא קרעו אינו עובר עליו


המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן
אינו עובר בלא תעשה


(ד) בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה
אסור לבשל ואסור בהנאה
בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה
בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה
מתר לבשל ומתר בהנאה


רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינם מן התורה
שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו שלש פעמים
פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה
רבי יוסי הגלילי אומר
נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו
את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב
עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב
תלמוד לומר בחלב אמו יצא העוף שאין לו חלב אם


A
(ה) קבת הנכרי ושלנבלה
הרי זו אסורה
B
המעמיד בעור שלקבה כשרה
אם יש בנותן טעם
הרי זו אסורה


A
כשרה שינקה מן הטרפה
קבתה אסורה
B
טרפה שינקה מן הכשרה קבתה מתרת
מפני שהוא כנוס במעיה


(ו) חמר בחלב מבדם וחמר בדם מבחלב
חמר בחלב שהחלב מועלין בו
וחיבין עליו משום פגול ונותר וטמא
מה שאין כן בדם
וחמר בדם שהדם נוהג בבהמה ובחיה ובעוף
בין טמאים ובין טהורים
והחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד