מסכת חולין

פרק ז

1
 (א) גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחלין ובמקדשים
ונוהג בבהמה ובחיה בירך שלימין ובירך שלשמאל
ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף
ונוהג בשליל
רבי יהודה אומר
אינו נוהג בשליל וחלבו מתר
ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב

2א
(ב) שולח אדם לנכרי ירך שגיד הנשה בתוכה
מפני שמקומו נכר

2ב
הנוטל גיד הנשה צריך שיטל את כלו
רבי יהודה אומר
כדי לקים בו מצות נטילה

3
(ג) האוכל מגיד הנשה כזית סופג את הארבעים
אכלו ואין בו כזית חיב
אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים
רבי יהודה אומר
אינו סופג אלא ארבעים

4א
(ד) ירך שנתבשל בה גיד הנשה
אם יש בה בנותן טעם
הרי זו אסורה
כיצד משערין אותה
כבשר בלפת

4ב
(ה) גיד הנשה שנתבשל עם הגידים
בזמן שמכירו בנותן טעם
ואם לאו כלן אסורין
והרטב בנותן טעם
וכן חתיכה שלנבלה וכן חתיכה שלדג טמא שנתבשלו עם החתיכות
בזמן שמכירן בנותן טעם
ואם לאו כלן אסורות
והרטב בנותן טעם

5
(ו) נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה
רבי יהודה אומר
אף בטמאה
אמר רבי יהודה
והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדין בהמה טמאה מתרת להן
אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו