מסכת חולין

פרק ו

1
 (א) כסוי הדם
נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחלין אבל לא במקדשין
ונוהג בחיה ובעוף במזמן ובשאינו מזמן
ונוהג בכוי מפני שהוא ספק
ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו


(ב) השוחט ונמצא טרפה
והשוחט לעבודה זרה
והשוחט חלין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים
רבי מאיר מחיב וחכמים פוטרין


השוחט ונתנבלה בידו
הנוחר
והמעקר
פטור מלכסות


(ג) חרש שוטה וקטן ששחטו
ואחרים רואין אותם
חיבים לכסות
בינן לבין עצמם פטורים מלכסות
וכן לענין אותו ואת בנו
ששחטו ואחרים רואין אותן
אסור לשחוט אחריהם
בינן לבין עצמן
רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן
וחכמים אוסרים
ומודים שאם שחט
שאינו סופג את הארבעים


(ד) שחט מאה חיות במקום אחד
כסוי אחד לכלן
מאה עופות במקום אחד
כסוי אחד לכולן
חיה ועוף במקום אחד
כסוי אחד לכלן
רבי יהודה אומר
שחט חיה יכסנה ואחר כך ישחט את העוף


שחט ולא כסה וראהו אחר
חיב לכסות
כסהו ונתגלה פטור מלכסות
כסתו הרוח חיב לכסות


(ה) דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חיב לכסות
נתערב ביין רואין אותו כאלו הוא מים
נתערב בדם הבהמה או בדם החיה רואין אותו כאלו הוא מים
רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם


(ו) דם הנתז ושעל הסכין חיב לכסות
אמר רבי יהודה אימתי
בזמן שאין שם דם אלא הוא
אבל יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות

5
(ז) במה מכסין ובמה אין מכסין
מכסין בזבל הדק ובחול הדק בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן
אבל אין מכסין לא בזבל הגס ולא בחול הגס ולא בלבנה ולא במגופה שלא כתשן
ולא יכפה עליו את הכלי
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל
דבר שמגדל (בו) צמחין מכסין בו ושאינו מגדל צמחין אין מכסין בו