1א
A (א) בהמה המקשה לילד והוציא העבר את ידו והחזירה
מתר באכילה
הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד
חותך מן העבר שבמעיה מתר באכילה
מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה
זה הכלל דבר שהוא גופה אסור שאינו גופה מתר
B (ב) המבכרת המקשה לילד
מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים
יצא רבו הרי זה יקבר ונפטרה מן הבכורה | 1ב
A (ג) בהמה שמת עברה בתוך מעיה
והושיט הרועה את ידו ונגע בו
בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה טהור
רבי יוסי הגלילי אומר
בטמאה טמא ובטהורה טהור
B האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה החיה את ידה ונגעה בו
החיה טמאה טמאת שבעה
והאשה טהורה עד שיצא הולד |
2א
A (ד) בהמה המקשה לילד והוציא העבר את ידו וחתכה
ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור
שחט את אמו ואחר כך חתכה הבשר מגע נבלה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
מגע טרפה שחוטה
מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה
אף שחיטת הבהמה תטהר את האבר
אמר להם רבי מאיר
לא אם טהרה שחיטת טרפה אותה דבר שהוא גופה
תטהר את האבר דבר שאינו גופה
B מנין לטרפה ששחיטתה מטהרתה
בהמה טמאה אסורה באכילה אף טרפה אסורה באכילה
מה בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה
אף טרפה לא תטהרנה שחיטתה
לא אם אמרת בבהמה טמאה שלא היתה לה שעת הכשר
תאמר בטרפה שהיתה לה שעת הכשר
טל לך מה שהבאת
הרי שנולדה טרפה מן הבטן מנין
לא אם אמרת בבהמה טמאה שכן אין במינה שחיטה
תאמר בטרפה שיש במינה שחיטה | 2ב
A בן שמונה חי אין שחיטתו מטהרתו לפי שאין במינו שחיטה
(ה) השוחט את הבהמה
ומצא בה בן שמונה חי או מת או בן תשעה מת
קורעו ומוציא את דמו
מצא בן תשעה חי טעון שחיטה וחיב באותו ואת בנו
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
שחיטת אמו מטהרתו
רבי שמעון שזורי אומר
אפלו בן שמונה שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו
קרעה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה לפי שלא נשחטה אמו
B (ו) בהמה שנחתכו רגליה
מן הארכבה ולמטה כשרה
מן הארכבה ולמעלה פסולה
וכן שנטל צמת הגידין
נשבר העצם
אם רב הבשר קים שחיטתה מטהרתו
ואם לאו אין שחיטתה מטהרתו |
3א
(ז) השוחט את הבהמה ומצא בה שליא
נפש היפה תאכלנה
ואינה מטמאה לא טמאת אכלין ולא טמאת נבלות
חשב עליה
מטמאה טמאת אכלין אבל לא טמאת נבלות
שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה
סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה | 3ב
המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים
ובמקדשין תקבר
ואין קוברין אותה בפרשת דרכים
ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי |