מסכת בכורות

פרק ו

1א
A (א) על אלו מומין שוחטין את הבכור
נפגמה אזנו מן הסחוס אבל לא מן העור
נסדקה אף על פי שלא חסרה
נקבה מלא כרשינה או שיבשה
איזו היא יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טפת דם
רבי יוסי בן משלם אומר יבשה שתהא נפרכת
B (ב) ריס שלעין שנקב שנפגם שנסדק
הרי בעיניו דק תבלול חלזון נחש וענב
ואיזהו תבלול לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור
בשחור ונכנס בלבן אינו מום שאין מומין בלבן
C (ג) חורור והמים הקבועים
איזהו חורור הקבוע כל ששהה שמונים יום
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
בודקין אותו שלשה פעמים בתוך שמונים יום
ואלו הם המים הקבועים
אכל לח ויבש שלגשמים לח ויבש שלשלחים
אכל היבש ואחר כך אכל הלח
אינו מום עד שיאכל היבש אחר הלח

1ב
A (ד) חטמו שנקב שנפגם שנסדק
שפתו שנקבה שנפגמה שנסדקה
חטיו החיצונות שנפגמו או שנגממו והפנימיות שנעקרו
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
אין בודקין מן המתאימות ולפנים אף לא את המתאימות
B (ה) נפגם הזבן או עריה שלנקבה במקדשים
נפגמה הזנב מן העצם אבל לא מן הפרק
או שהיה ראש הזנב מפציל עצם
או שיש בשר בין חליא לחליא מלא אצבע
C (ו) אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת
רבי ישמעאל אומר
אם יש לו שני כיסין יש לו שתי ביצים
אין לו אלא כיס אחד אין לו אלא ביצה אחת
רבי עקיבא אומר
מושיבו על עכוזו וממעך אם יש שם ביצה סופה לצאת
מעשה שמעך ולא יצאת ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים
והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי

2א
A (ז) בעל חמש רגלים
או שאין לו אלא שלש
ושרגליו קלוטות כשלחמור והשחול והכסול
איזהו שחול שנשמטה ירכו
וכסול שאחת מירכותיו גבוהה
(ח) נשבר עצם ידו ועצם רגלו
אף על פי שאינו נכר
מומין אלו מנה אילא ביבנה
והודו לו חכמים
B ועוד שלשה הוסיף
אמרו לו לא שמענו את אלו
את שגלגל עינו עגל כשלאדם
ופיו דומה לשלחזיר
ושנטל רב המדבר שללשונו
ובית דין שלאחריהן אמרו הרי אלו מומין
C (ט) מעשה שהלחי התחתון
עודף על העליון
ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים
ואמרו הרי זה מום

2ב
A אזן הגדי שהיתה כפולה
אמרו חכמים
בזמן שהיא עצם אחד מום
ואם אינה עצם אחד אינה מום
B רבי חנניא בן גמליאל אומר
זנב הגדי
שהיא דומה לשלחזיר
ושאין בה שלש חליות
הרי זה מום

2ג
A (י) רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
את שיבלת בעינו
ושנפגם עצם ידו
ועצם רגלו
ושנפסק עצמו שבפיו
B עינו אחת גדולה ואחת קטנה
אזנו אחת גדולה ואחת קטנה
במראה אבל לא במדה
C רבי יהודה אומר
אחת מביציו גדולה כשתים בחברתה
ולא הודו לו חכמים

3א
(יא) זנב העגל שאינה מגעת לערקב
אמרו חכמים
כל מרבית העגלים כן כל זמן שהן מגדילין הן נמתחות
לאיזה ערקב אמרו
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
לערקב שבאמצע הירך
על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המקדשין נפדין עליהן

3ב
(יב) אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה
חורור והמים שאינם קבועין
וחטיו הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו
ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזהם
ושנעבדה בו עברה
ושהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים
וטמטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה
רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה
וחכמים אומרים אינו בכור אלא נגזז ונעבד