1א
(א) כל פסולי המקדשים
נמכרין באטליז ונשחטין באטליז
ונשקלין בלטרא
חוץ מן הבכור ומן המעשר
שהניתן לבעלים | 1ב
פסולי המקדשין
הניתן להקדש
ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור | 1ג
(ב) בית שמאי אומרים
לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור
בית הלל מתירין ואפלו נכרי |
2א
בכור שאחזו דם
אפלו הוא מת
אין מקיזין לו דם
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים
יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום
ואם עשה בו מום
הרי זה לא ישחט עליו
רבי שמעון אומר
יקיז אף על פי שהוא עושה בו מום | 2ב
A (ג) הצורם באזן הבכור
הרי זה לא ישחט עולמית
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
כשיולד לו מום אחר ישחט עליו
B מעשה בזכר שלרחלים זקן ושערו מדלדל
ראהו קסדור אחד אמר מה טיבו שלזה
אמרו לו בכור הוא ואינו נשחט
אלא אם כן היה בו מום
נטל פגיון וצרם באזנו
ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו
ראה שהתירו והלך וצרם בכורות אחרים
ואסרו
C פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה
וקשרו זנבות טלאים זה לזה
ונפסקה זנבו שלאחד מהם והרי הוא בכור
ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו
ראו שהתירו
והלכו וקשרו זנבות בכורות אחרים ואסרו
זה הכלל
כל שהוא לדעתו אסור ושלא דעתו מתר | 2ג
(ד) היה בכור רודפו ובעטו
ועשה בו מום
הרי זה ישחט עליו |
3א
A כל המומין הראויין לבוא בידי אדם
רועים ישראל נאמנים
ורועים כהנים אינן נאמנים
רבן שמעון בן גמליאל אומר
נאמן הוא על שלחברו
ואינו נאמן על שלעצמו
רבי מאיר אומר
החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו
B (ה) נאמן הכהן לומר
הראיתי בכור זה ובעל מום הוא | 3ב
A הכל נאמנים על מומי מעשר
B בכור שנסמת עינו
שנקטעה ידו
שנשברה רגלו
הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת
רבי יוסי אומר
אפלו יש שם עשרים ושלשה
לא ישחט אלא על פי ממחה | 3ג
A (ו) השוחט את הבכור ומכרו
ונודע שלא הראהו
מה שאכלו אכלו
והוא יחזיר להם את הדמים
ומה שלא אכלו
הבשר יקבר והוא יחזיר להם את הדמים
B וכן השוחט את הפרה ומכרה
ונודע שהיא טרפה
מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים
ומה לא אכלו הן יחזירו לו את הבשר
והוא יחזיר להם את הדמים
מכרוהו לנכרים או הטילוהו לכלבים
ישלמו לו דמי הטרפה |