1א
A (א) עד כמה ישראל חיבים להטפל בבכור
בבהמה דקה עד שלשים יום
ובגסה חמשים יום
רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים
B אמר לו הכהן בתוך זמן זה תנהו לי
הרי זה לא יתנו לו
אם היה בעל מום אמר לו תן לי שאכלנו מתר
ובשעת המקדש
אם היה תמים אמר לו תן לי שאקריבנו מתר | 1ב
A הבכור נאכל שנה בשנה בין תמים בין בעל מום
שנאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה
B (ב) נולד לו מום בתוך שנתו
מתר לקימו כל שנים עשר חדש
לאחר שנתו
אינו רשאי לקימו אלא עד שלשים יום |
2א
A (ג) השוחט את הבכור ומראה את מומו
רבי יהודה מתיר
רבי מאיר אומר
הואיל והוא נשחט שלא על פי ממחה אסור
B (ד) מי שאינו ממחה וראה את הבכור ונשחט על פיו
הרי זה יקבר וישלם מביתו
דן את הדין
זכה את החיב וחיב את הזכאי טמא את הטהור וטהר את הטמא
מה שעשה עשוי וישלם מביתו
ואם היה ממחה לבית דין פטור מלשלם
מעשה בפרה שנטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים
ובא מעשה לפני חכמים והתירוה
אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא
עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד
אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון
אמר לו רבי עקיבא רבי טרפון פטור אתה
שאתה ממחה לבית דין וכל ממחה לבית דין פטור מלשלם | 2ב
A (ה) הנוטל שכרו להיות רואה בכורות
אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה ממחה כאילא ביבנה
שהתירו לו חכמים
להיות נוטל ארבעה אסרות בבהמה דקה וששה בגסה
בין תמים בין בעל מום
B (ו) הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים
להעיד עדותו בטלה
להזות ולקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה
אם היה כהן וטמאהו מתרומתו מאכילו ומשקו וסכו
ואם היה זקן מרכיבו על החמור ונותן לו שכרו כפועל |
3א
A (ז) החשוד על הבכורות
אין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודין
רבי אליעזר אומר
לוקחים ממנו עורות שלנקבה
ואין לוקחים ממנו צמר מלבן וצואי
אבל לוקחין ממנו טווי ובגדים
B (ח) החשוד על השביעית
אין לוקחין ממנו פשתן ואפלו סרק
אבל לוקחין ממנו טווי ואריג | 3ב
A (ט) החשוד להיות מוכר תרומה לשם חלין
אין לוקחין ממנו אפלו מים או מלח
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר
כל שיש בו זקת תרומות ומעשרות אין לוקחין ממנו
B (י) החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות
החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית
החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות
ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה
זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו |