מסכת בכורות

פרק א

1א
A (א) הלוקח עבר חמורו שלנכרי והמוכר לו
אף על פי שאינו רשאי
והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה
פטור מן הבכורה שנאמר
בישראל אבל לא באחרים
B כהנים ולוים פטורים מקל וחמר
אם פטרו שלישראל במדבר דין היא שיפטרו שלעצמן

1ב
A (ב) פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין סוס
פטור מן הבכורה
שנאמר פטר חמור פטר חמור שני פעמים
עד שיהא היולד חמור והנולד חמור
B ומה הם באכילה
בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה מתר באכילה
וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה
שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור
C דג טמא שבלע דג טהור מתר באכילה
וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה
לפי שאינו גדוליו

2א
(ג) חמור שלא בכרה
וילדה שני זכרים
נותן טלה אחד לכהן
זכר ונקבה
מפריש טלה אחד לעצמו

2ב
שתי חמורים שלא בכרו
וילדו שני זכרים
נותן שני טליים לכהן
זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה
נותן טלה אחד לכהן
שתי נקבות וזכר
או שני זכרים ושתי נקבות
אין כאן לכהן כלום

2ג
(ד) אחת בכרה ואחת שלא בכרה
וילדו שני זכרים
נותן טלה אחד לכהן
זכר ונקבה
מפריש טלה אחד לעצמו
שנאמר ופטר חמור תפדה בשה
מן הכבשים ומן העזים
זכר ונקבה גדול וקטן תמים ובעל מום
ופודה בו פעמים הרבה
נכנס לדיר להתעשר ואם מת נהנים בו

3א
(ה) אין פודים
לא בעגל ולא בחיה
ולא בשחוטה ולא בטרפה
ולא בכלאים ולא בכוי
רבי אלעזר מתיר בכלאים
מפני שהוא שה
ואוסר בכוי
מפני שהוא ספק
ונתנו לכהן
אין הכהן רשאי לקימו
עד שיפריש שה תחתיו

3ב
(ו) המפריש פדיון פטר חמור ומת
רבי אליעזר אומר
חיבין באחריותו כחמש סלעים שלבן
וחכמים אומרים
אין חיבין באחריותו כפדיון מעשר שני
העיד רבי יהושע ורבי צדוק
על פדיון פטר חמור שמת
שאין כאן לכהן כלום

3ג
מת פטר חמור
רבי אליעזר אומר
יקבר ומתר בהנאתו שלטלה
וחכמים אומרים
אינו צריך להקבר והטלה לכהן

4א
A (ז) לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחריו וקוברו
B מצות פדיה קודמת למצות עריפה
שנאמר ואם לא תפדה וערפתו
C מצות יעידה קודמת למצות פדיה
שנאמר אשר לא יעדה והפדה

4ב
A מצות יבום קודמת למצות חליצה
בראשונה שהיו מתכונין לשם מצוה
ועכשיו שאינן מתכונים לשם מצוה אמרו
מצות חליצה קודמת למצות יבום
B מצות גאלה באדון הוא קודם לכל אדם
שנאמר ואם לא יגאל ונמכר בערכך