מסכת ערכין

פרק ב


(א) אין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע
כיצד
נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום
פחות מסלע והעשיר נותן חמשים סלע
היה בידיו חמש סלעים
רבי מאיר אומר אינו נותן אלא אחת
וחכמים אומרים נותן את כלם


אין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע


A
אין פתח בטועה פחות משבעה
ולא יתר על שבעה עשר
B
אין בנגעים פחות משבוע אחד
ולא יתר על שלשה שבועות
C
(ב) איו פוחתין מארבעה חדשים המעברים בשנה
ולא נראה יתר על שמונה


A
שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים
ולא יתר על שלשה
B
לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה
ולא יתר על אחד עשר
C
קטן נמול אין פחות משמונה
ולא יתר על שנים עשר


A
(ג) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש
ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה
B
אין פוחתין משני נבלין
ולא מוסיפין על ששה
C
אין פוחתין משני חלילין
ולא מוסיפין על שנים עשר
D
ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח
בשחיטת פסח ראשון ובשחיטת פסח שני
וביום טוב ראשון שלפסח וביום טוב שלעצרת ובשמונת ימי החג
E
ולא היה מכה באבוב שלנחשת אלא באבוב שלקנה
מפני שקולו ערב
F
ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי
מפני שהוא מחליק יפה
G
(ד) ועבדי הכהנים היו
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
משפחות בית הפגרים ובית צפריה ומאמאוס היו
משיאין לכהנה
רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר
לוים היו


A
(ה) אין פוחתין מששה טלאים המבקרין בלשכת הטלאים
כדי לשבת ולשני ימים טובים שלראש השנה
ומוסיפין עד לעולם
B
אין פוחתין משתי חצוצרות
ומוסיפין עד לעולם
C
אין פוחתין מתשעה כנורות
ומוסיפין עד לעולם
והצלצל לבד
D
(ו) אין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן
ומוסיפין עד לעולם
E
אין קטן נכנס לעזרה לעבודה
אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר
F
ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה
כדי לתן תבל בנעימה
G
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אין עולין למנין ואין עומדין על הדוכן
אלא בארץ היו עומדין וראשיהן מבין רגלי הלוים
וצוערי הלוים היו נקראין