זהו אחד המאמרים הראשונים שפורסמו על המבנה הספרותי של המשנה. יש לו חשיבות מיוחדת לאור הספר Before Chapter and Verse: Reading the Woven Torah (2022), משום שהוא מראה שאותם עקרונות של ארגון דו־ממדי המתוארים בתורה הופעלו גם במשנה.
קליין, משה — Kline, Moshe. “The Literary Structure of the Mishnah (‘Erubin’ Chapter X) / כל חלקי הבית אחוזים זה בזה: משנת עירובין פרק עשירי.” Alei Sefer: Studies in Bibliography and in the History of the Printed and the Digital Hebrew Book / עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, no. יד (1987): 5–28.
פרק עשירי של מסכת עירובין הקשה זה מכבר על חוקרי המשנה. הפרק חותם את מסכת עירובין במה שנראה כאוסף בלתי קשור של הלכות שבת — „הלכות פרודות“ בלשונו של חנוך אלבק, נספח שנאסף משיירי חומר לאחר שרבי יהודה הנשיא סיים לסדר את הלכות השבת במסכתות שבת ועירובין.
המאמר מציע קריאה אחרת. מתוך ההכרה ש„כל חלקי הבית אחוזים זה בזה“ (בלשונו של זכריה פרנקל), המאמר מנתח את המבנה הפנימי של הפרק ומשחזר את התכנית האדריכלית העומדת ביסוד מה שנראה כאי־סדר.
הניתוח מזהה שלושה עשר זוגות של יחידות הלכתיות (משניות) המאורגנים בחמישה רצפים של שניים או שלושה זוגות כל אחד, בתבנית 2, 3, 3, 3, 2. הפרק אינו אוסף של הלכות פרודות אלא יחידה ספרותית מחוברת, בעלת סימטריה פנימית, קשרים כיאסטיים בין הרצף הראשון לרצף האחרון, ותנועה נושאית מתקדמת מרשות הרבים אל הקודש הפנימי של המקדש.
הטכניקה הספרותית המזוהה כאן — ארגון דו־ממדי שבו ההלכות מסודרות בשורות ובטורים, וההתאמות ביניהם יוצרות משמעות נוספת — היא אותו עיקרון המופעל לאורך כל המשנה כדרכה, ובהמשך לאורך כל התורה הארוגה. המאמר משנת 1987 הוא אפוא ההדגמה המודפסת הראשונה של שיטת החיבור העומדת ביסוד שני המפעלים.
הצגה בעל־פה מוקדמת יותר של הממצאים נעשתה בפני פרופסור דוד הלבני (וייס), שאתגר את המחבר להראות את השיטה על פני המשנה כולה — אתגר שהוליד את המשנה כדרכה השלמה. העבודה נתמכה על ידי הרב ליאון אשכנזי („מניטו“), ולאחר מכן נבדקה בידי פרופסור שמא פרידמן ופרופסור דניאל בויארין עבור הוצאת אוניברסיטת בן־גוריון.
המאמר בעברית
המאמר עוסק במבנה הספרותי של פרק עשירי במסכת עירובין. החוקרים ראו בפרק זה 'הלכות פרודות' שאינן שייכות למסכת עירובין. המאמר מציע קריאה אחרת: הפרק בנוי כחבור ספרותי מתוכנן, כאשר שלושה עשר זוגות הלכות מתארגנים בחמישה רצפים בסדר 2,3,3,3,2, ו'כל חלקי הבית אחוזים זה בזה'. השיטה הספרותית המתוארת כאן — ארגון דו-ממדי של הלכות בשורות ועמודות — היא אותה שיטה שפותחה בהרחבה במשנה כדרכה ובתורה הארוגה.
זהו אחד המאמרים הראשונים שפורסמו על המבנה הספרותי של המשנה. יש לו חשיבות מיוחדת לאור הספר Before Chapter and Verse: Reading the Woven Torah (2022), משום שהוא מראה שאותם עקרונות של ארגון דו־ממדי המתוארים בתורה הופעלו גם במשנה.
להורדת המאמר (PDF) — חינם
ציטוט
קליין, משה — Kline, Moshe. “The Literary Structure of the Mishnah (‘Erubin’ Chapter X) / כל חלקי הבית אחוזים זה בזה: משנת עירובין פרק עשירי.” Alei Sefer: Studies in Bibliography and in the History of the Printed and the Digital Hebrew Book / עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, no. יד (1987): 5–28.
לצפייה במאמר ב־JSTOR ←
על המאמר
פרק עשירי של מסכת עירובין הקשה זה מכבר על חוקרי המשנה. הפרק חותם את מסכת עירובין במה שנראה כאוסף בלתי קשור של הלכות שבת — „הלכות פרודות“ בלשונו של חנוך אלבק, נספח שנאסף משיירי חומר לאחר שרבי יהודה הנשיא סיים לסדר את הלכות השבת במסכתות שבת ועירובין.
המאמר מציע קריאה אחרת. מתוך ההכרה ש„כל חלקי הבית אחוזים זה בזה“ (בלשונו של זכריה פרנקל), המאמר מנתח את המבנה הפנימי של הפרק ומשחזר את התכנית האדריכלית העומדת ביסוד מה שנראה כאי־סדר.
הניתוח מזהה שלושה עשר זוגות של יחידות הלכתיות (משניות) המאורגנים בחמישה רצפים של שניים או שלושה זוגות כל אחד, בתבנית 2, 3, 3, 3, 2. הפרק אינו אוסף של הלכות פרודות אלא יחידה ספרותית מחוברת, בעלת סימטריה פנימית, קשרים כיאסטיים בין הרצף הראשון לרצף האחרון, ותנועה נושאית מתקדמת מרשות הרבים אל הקודש הפנימי של המקדש.
הטכניקה הספרותית המזוהה כאן — ארגון דו־ממדי שבו ההלכות מסודרות בשורות ובטורים, וההתאמות ביניהם יוצרות משמעות נוספת — היא אותו עיקרון המופעל לאורך כל המשנה כדרכה, ובהמשך לאורך כל התורה הארוגה. המאמר משנת 1987 הוא אפוא ההדגמה המודפסת הראשונה של שיטת החיבור העומדת ביסוד שני המפעלים.
הצגה בעל־פה מוקדמת יותר של הממצאים נעשתה בפני פרופסור דוד הלבני (וייס), שאתגר את המחבר להראות את השיטה על פני המשנה כולה — אתגר שהוליד את המשנה כדרכה השלמה. העבודה נתמכה על ידי הרב ליאון אשכנזי („מניטו“), ולאחר מכן נבדקה בידי פרופסור שמא פרידמן ופרופסור דניאל בויארין עבור הוצאת אוניברסיטת בן־גוריון.
המאמר בעברית
המאמר עוסק במבנה הספרותי של פרק עשירי במסכת עירובין. החוקרים ראו בפרק זה 'הלכות פרודות' שאינן שייכות למסכת עירובין. המאמר מציע קריאה אחרת: הפרק בנוי כחבור ספרותי מתוכנן, כאשר שלושה עשר זוגות הלכות מתארגנים בחמישה רצפים בסדר 2,3,3,3,2, ו'כל חלקי הבית אחוזים זה בזה'. השיטה הספרותית המתוארת כאן — ארגון דו-ממדי של הלכות בשורות ועמודות — היא אותה שיטה שפותחה בהרחבה במשנה כדרכה ובתורה הארוגה.
להורדת המאמר PDF
ראו גם