ספר במדבר יחידה 4

A יא:א ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה יא:ב ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש יא:ג ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה

A יא:טז ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך יא:יז וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך

A יא:כד ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל יא:כה וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו יא:כו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה יא:כז וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה יא:כח ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם יא:כט ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם

B יא:ד והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר יא:ה זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים יא:ו ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו יא:ז והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח יא:ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן יא:ט וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו יא:י וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע

B יא:יח ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם יא:יט לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום יא:כ עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

B יא:ל ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל יא:לא ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ יא:לב ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה

C יא:יא ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי יא:יב האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו יא:יג מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה יא:יד לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני יא:טו ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי {פ}

C יא:כא ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים יא:כב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם {פ} יא:כג ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא

C יא:לג הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד יא:לד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים יא:לה מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות {פ}

יב:א ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח יב:ב ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה יב:ג והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה {ס}

יב:ד ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם יב:ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם יב:ו ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו יב:ז לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא יב:ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה יב:ט ויחר אף יהוה בם וילך יב:י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

יב:יא ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו יב:יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו יב:יג ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה {פ} יב:יד ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף יב:טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים יב:טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן {פ}