ספר במדבר יחידה 10

כב:ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי כב:ג ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל כב:ד ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא כב:ה וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי כב:ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר כב:ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק כב:ח ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם כב:ט ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך כב:י ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי כב:יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו כב:יב ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא כב:יג ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם כב:יד ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו כב:טו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה כב:טז ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי כב:יז כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה כב:יח ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה כב:יט ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי כב:כ ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה

כב:כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב כב:כב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו כב:כג ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך כב:כד ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה כב:כה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה כב:כו ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול כב:כז ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל כב:כח ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים כב:כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך כב:ל ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא כב:לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו כב:לב ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי כב:לג ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי כב:לד ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי כב:לה ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק

A כב:לו וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול כב:לז ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך כב:לח ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר כב:לט וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות כב:מ ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו כב:מא ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם כג:א ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים כג:ב ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח כג:ג ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי כג:ד ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח כג:ה וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר כג:ו וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב

A כג:יא ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך כג:יב ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר כג:יג ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם כג:יד ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח כג:טו ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה כג:טז ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר כג:יז ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה

B כג:ז וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל כג:ח מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה כג:ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב כג:י מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו

B כג:יח וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר כג:יט לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה כג:כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה כג:כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו כג:כב אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו כג:כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כג:כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה

A כג:כה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו כג:כו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה כג:כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם כג:כח ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן כג:כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם כג:ל ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח כד:א וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו כד:ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים

A כד:י ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים כד:יא ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד כד:יב ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר כד:יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר כד:יד ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים

B כד:ג וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין כד:ד נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים כד:ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל כד:ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים כד:ז יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו כד:ח אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ כד:ט כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור

B כד:טו וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין כד:טז נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים כד:יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת כד:יח והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל כד:יט וירד מיעקב והאביד שריד מעיר כד:כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד כד:כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך כד:כב כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך כד:כג וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל כד:כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד כד:כה ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו {פ}

A כה:א וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב כה:ב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן כה:ג ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל כה:ד ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל כה:ה ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור

A כה:י וידבר יהוה אל משה לאמר כה:יא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי כה:יב לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום כה:יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל כה:יד ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני כה:טו ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא {פ}

B כה:ו והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד כה:ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו כה:ח ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל כה:ט ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף {פ}

B כה:טז וידבר יהוה אל משה לאמר כה:יז צרור את המדינים והכיתם אותם כה:יח כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור