ספר ויקרא יחידה 7

A יג:א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר יג:ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים יג:ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו יג:ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים יג:ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית יג:ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר יג:ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן יג:ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא {פ}

A יג:יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא יג:יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן יג:כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה יג:כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים יג:כב ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא יג:כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן {ס}

B יג:ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן יג:י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת יג:יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא יג:יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן יג:יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא יג:יד וביום הראות בו בשר חי יטמא יג:טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא יג:טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן יג:יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא {פ}

B יג:כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה יג:כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא יג:כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים יג:כז וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא יג:כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא {פ}

A יג:כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן יג:ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא יג:לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים יג:לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור יג:לג והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית יג:לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר יג:לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו יג:לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא יג:לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן {ס}

A יג:מ ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא יג:מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא יג:מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו יג:מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר יג:מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו

B יג:לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת יג:לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא {ס}

B יג:מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא יג:מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו {ס}