ספר שמות יחידה 14

כט:לח וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד כט:לט את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כט:מ ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד כט:מא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה כט:מב עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם כט:מג ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי כט:מד וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי כט:מה ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים כט:מו וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם {פ}

ל:א ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו ל:ב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו ל:ג וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ל:ד ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה ל:ה ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ל:ו ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה ל:ז והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה ל:ח ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם ל:ט לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו ל:י וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה {פ}

ל:יא וידבר יהוה אל משה לאמר ל:יב כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם ל:יג זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה ל:יד כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה ל:טו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם ל:טז ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם {פ}

ל:יז וידבר יהוה אל משה לאמר ל:יח ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ל:יט ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם ל:כ בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ל:כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם {פ}

ל:כב וידבר יהוה אל משה לאמר ל:כג ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים ל:כד וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין ל:כה ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה ל:כו ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת ל:כז ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ל:כח ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו ל:כט וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש ל:ל ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי ל:לא ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם ל:לב על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם ל:לג איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו {ס}

ל:לד ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה ל:לה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש ל:לו ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם ל:לז והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה ל:לח איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו {ס}

לא:א וידבר יהוה אל משה לאמר לא:ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה לא:ג ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לא:ד לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת לא:ה ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה לא:ו ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך לא:ז את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל לא:ח ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת לא:ט ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לא:י ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן לא:יא ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו {פ}

לא:יב ויאמר יהוה אל משה לאמר לא:יג ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם לא:יד ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה לא:טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת לא:טז ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם לא:יז ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש {ס}