ספר דברים יחידה 7
(יב:א-כא:ט)
1א
A יב:א אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה יב:ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן יב:ג ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא יב:ד לא תעשון כן ליהוה אלהיכם
|
1ב
A יב:כח שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך {ס} יב:כט כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם יב:ל השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני יב:לא לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם יג:א את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו {פ}
|
i B יב:ה כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה יב:ו והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם יב:ז ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך יב:ח לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו יב:ט כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך
|
i B יג:ב כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת יג:ג ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם יג:ד לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם יג:ה אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון יג:ו והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך {ס}
|
ii יב:י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח יב:יא והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה יב:יב ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם
|
ii יג:ז כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך יג:ח מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ יג:ט לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו יג:י כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה יג:יא וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים יג:יב וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך {ס}
|
iii יב:יג השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה יב:יד כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך
|
iii יג:יג כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר יג:יד יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם יג:טו ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך יג:טז הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב יג:יז ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד יג:יח ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך יג:יט כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך {ס}
|
C יב:טו רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל יב:טז רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים
|
C יד:א בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יד:ב כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה {ס} יד:ג לא תאכל כל תועבה יד:ד זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים יד:ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר יד:ו וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו יד:ז אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם יד:ח ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו {ס} יד:ט את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו יד:י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם {ס} יד:יא כל צפור טהרה תאכלו יד:יב וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה יד:יג והראה ואת האיה והדיה למינה יד:יד ואת כל ערב למינו יד:טו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו יד:טז את הכוס ואת הינשוף והתנשמת יד:יז והקאת ואת הרחמה ואת השלך יד:יח והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף יד:יט וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו יד:כ כל עוף טהור תאכלו יד:כא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו {פ}
|
i D יב:יז לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך יב:יח כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך יב:יט השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך {ס}
|
i D יד:כב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה יד:כג ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים
|
ii יב:כ כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר יב:כא כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך יב:כב אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו יב:כג רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר יב:כד לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים יב:כה לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה יב:כו רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה יב:כז ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל
|
ii יד:כד וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך יד:כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו יד:כו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך יד:כז והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך {ס}
|
2א
A יד:כח מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך יד:כט ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה {ס}
|
2ב
A טו:יט כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך טו:כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך טו:כא וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך טו:כב בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל טו:כג רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים {פ}
|
B טו:א מקץ שבע שנים תעשה שמטה טו:ב וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה טו:ג את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך טו:ד אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה טו:ה רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום טו:ו כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו {ס}
|
B טז:א שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה טז:ב וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם טז:ג לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך טז:ד ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר טז:ה לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך טז:ו כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים טז:ז ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך טז:ח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה {ס}
|
C טו:ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון טו:ח כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו טו:ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא טו:י נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך טו:יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך {ס}
|
C טז:ט שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות טז:י ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך טז:יא ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם טז:יב וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה {פ}
|
D טו:יב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך טו:יג וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם טו:יד העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו טו:טו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום טו:טז והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך טו:יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן טו:יח לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה {פ}
|
D טז:יג חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך טז:יד ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך טז:טו שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח טז:טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם טז:יז איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך {ס}
|
3א
i A טז:יח שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק
|
3ב
i A יז:יד כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי יז:טו שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא יז:טז רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד יז:יז ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד
|
ii טז:יט לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם טז:כ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך {ס}
|
ii יז:יח והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים יז:יט והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם יז:כ לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל {ס}
|
i B טז:כא לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך
|
i B יח:א לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון יח:ב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו {ס}
|
ii טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך {ס}
|
ii יח:ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה יח:ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו יח:ה כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים {ס}
|
iii יז:א לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא {ס}
|
iii יח:ו וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה יח:ז ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה יח:ח חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות {ס}
|
i C יז:ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו יז:ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי יז:ד והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל יז:ה והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו יז:ו על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד יז:ז יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך {פ}
|
i C יח:ט כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם יח:י לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף יח:יא וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים יח:יב כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך יח:יג תמים תהיה עם יהוה אלהיך יח:יד כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך
|
ii יז:ח כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו יז:ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט יז:י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך יז:יא על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
|
ii יח:טו נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון יח:טז ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות יח:יז ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו יח:יח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו יח:יט והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו
|
iii יז:יב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל יז:יג וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד {ס}
|
iii יח:כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא יח:כא וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה יח:כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו {ס}
|
4א
i A יט:א כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם יט:ב שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה יט:ג תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח
|
4ב
i A כ:א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים כ:ב והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם כ:ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כ:ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם
|
ii יט:ד וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם יט:ה ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי יט:ו פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום יט:ז על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך
|
ii כ:ה ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו כ:ו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו כ:ז ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה כ:ח ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו כ:ט והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם {ס}
|
iii יט:ח ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך יט:ט כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה יט:י ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים {פ}
|
iii כ:י כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום כ:יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך כ:יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה כ:יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב כ:יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך כ:טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה
|
iv יט:יא וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל יט:יב ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת יט:יג לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך {ס}
|
iv כ:טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה כ:יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך כ:יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם {ס}
|
B יט:יד לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה {ס}
|
B כ:יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור כ:כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה {פ}
|
C יט:טו לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר יט:טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה יט:יז ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם יט:יח ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו יט:יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך יט:כ והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך יט:כא ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל {ס}
|
C כא:א כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו כא:ב ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל כא:ג והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל כא:ד והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל כא:ה ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע כא:ו וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל כא:ז וענו ואמרו ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו כא:ח כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם כא:ט ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה {ס}
|