ספר דברים יחידה 8
(כא:י-כה:ד)
A
i a כא:י כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו כא:יא וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה כא:יב והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה כא:יג והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה כא:יד והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה {ס}
|
B
i a כב:יג כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה כב:יד ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים כב:טו ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה כב:טז ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה כב:יז והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר כב:יח ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו כב:יט וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו {ס} כב:כ ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער כב:כא והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך {ס}
|
C
i a כד:א כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו כד:ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כד:ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה כד:ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה {ס}
|
|
ii כא:טו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה כא:טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כא:יז כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה {ס}
|
ii כב:כב כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל {ס} כב:כג כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה כב:כד והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך {ס} כב:כה ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו כב:כו ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כב:כז כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה {ס} כב:כח כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו כב:כט ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו {ס} כג:א לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו {ס}
|
ii כד:ה כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח כד:ו לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל {ס}
|
|
i b כא:יח כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם כא:יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו כא:כ ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא כא:כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו {ס}
|
i b כג:ב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה {ס} כג:ג לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה {ס} כג:ד לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם כג:ה על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך כג:ו ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך כג:ז לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם {ס} כג:ח לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו כג:ט בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה {ס}
|
i b כד:ז כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך {ס}
|
|
ii כא:כב וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ כא:כג לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה {ס}
|
ii כג:י כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כג:יא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה כג:יב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה כג:יג ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ כג:יד ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך כג:טו כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחני |