1א
A (א) שעור כלי חרס לטהר
העשוי לאכלין שעורו בזיתים
העשוי למשקין שעורו במשקין
העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחמרו בזיתים
B (ב) חבית שעורה בגרוגרות
דברי רבי שמעון
רבי יהודה אומר באגוזים
רבי מאיר אומר בזיתים
C הלפס והקדרה שעורן בזיתים
הפך והטפי שעורן בשמן
והצרצור שעורו במים
רבי שמעון אומר שלשתן בזרעונים
D נר שעורו בשמן
רבי אליעזר אומר בפרוטה קטנה
E נר שנטל פיו טהור
ושלאדמה שהסק פיו בפתילה טהור | 1ב
A (ג) חבית שנקבה ועשאה בזפת ונשברה
אם יש במקום הזפת מחזיק רביעית טמאה
מפני שלא בטל שם כלי מעליה
B חרס שנקב ועשאו בזפת
אף על פי מחזיק רביעית טהור
מפני שבטל שם כלי מעליו
C (ד) חבית שנתרועעה וטפלה בגללים
אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים טמאה
מפני שלא בטל שם כלי מעליה
D נשברה ודבק ממנה חרסין
או שהביא חרסין ממקום אחר וטפלן בגללים
אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדים טהורה
מפני שבטל שם כלי מעליה
E היה בה חרס מחזיק רביעית כלה מטמא במגע
וכנגדו מטמא באויר |
2א
A (ה) הטופל כלי חרס
הבריא
רבי מאיר ורבי שמעון מטמאים
וחכמים אומרים
הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא
וכן בחדוק הקרויה
B (ו) יבלית שטופלין בה הפיטסין הנוגע בה טמא
C מגופת חבית אינה חבור
D הנוגע בטפולו שלתנור טמא
E (ז) מחם שטפלו בחמר ובחרסית
הנוגע בחמר טמא
ובחרסית טהור | 2ב
A קמקום שנקב ועשאו בזפת
רבי יוסי מטהר
שאינו יכול לקבל את החמין כצונין
וכן היה אומר בכלי זפת
B כלי נחשת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין
C חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה
הנוגע בצרכה טמא יתר מצרכה טהור
D זפת שנטפה על החבית הנוגע בה טהור
E משפך שלעץ ושלחרס שפקקו בזפת
רבי אלעזר בן עזריה מטמא
רבי עקיבא מטמא בשלעץ ומטהר בשלחרס
רבי יוסי מטהר בשניהם |