מסכת סוטה | המשנה כדרכה | פרק ט חלק ב
|
1 א (ט) משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה משבא אלעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא חזרו לקרותו בן הרצחן | 1 ב משרבו המנאפים פסקו המים המרים ורבן יוחנן בן זכאי הפסיקן שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם וגו' | 1 ג משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות שנאמר אין אשכול לאכל בכורה אותה נפשי |
2 א (י) יוחנן כהן גדול העביר הודית המעשר אף הוא בטל את המעוררין ואת הנוקפין עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי | 2 ב (יא) משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וגו' | 2 ג (יב) משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותמים |
3 א A משחרב בית המקדש בטל השמיר ונפת צופים ופסקו אנשי אמנה שנאמר הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' B רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה ונטל טעם הפרות רבי יוסי אומר אף נטל שמן הפרות (יג) רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח המעשרות נטלו את שמן הדגן וחכמים אומרים הזנות והכשפים כלו את הכל | 3 ב A (יד) בפלמוס שלאספסינוס גזרו על עטרות חתנים ועל הארוס B בפלמוס שלטיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית C בפלמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר | 3 ג (טו) משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת רבי יהושע פסקה טובה מן העולם משמת רבן שמעון בן גמליאל בא גובי ורבו צרות משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העשר מן החכמים משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה משמתרבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי המעשה משמת רבי יוסי קטנותא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנותן שלחסידים משמת רבן יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטל זיו הכהנה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא |
4 א A רבי פנחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חרין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל על מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים B רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא אזלא ונדלדלה ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים | 4 ב בעקבות משיחא חצפא יסגא ויקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה בית ועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתביש מאביו ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים | 4 ג רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות ונקיות מביאה לידי טהרה וטהרה מביאה לידי פרישות ופרישות מביאה לידי קדשה וקדשה מביאה לידי ענוה וענוה מביאה לידי יראת חטא ויראת חטא מביאה לידי חסידות וחסידות מביאה לידי רוח הקדש ורוח הקדש מביאה לידי תחית המתים ותחית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב אמן
|